חסר רכיב

מצפה גבולות

07/09/2016
קיבוץ חצור - ראשית הדרך, כתב: יעקב נחתומי
בתחילת שנות ה - 40 האנגלים החליטו שאסור ליהודים להיכנס לנגב. הסוכנות היהודית החליטה לפעול כנגד חוק זה וכך הוחלט להקים יישוב בנגב. בשלב ראשון מצפה גבולות. מוסדות הקיבוץ הארצי באו לשכנע אותנו שכנוער ישראלי המכיר את הערבים ואף רבים מחבריו מדברים ערבית עלינו לקחת את התפקיד של הקמת המצפה הראשון. קשה היה לוותר על חלום הגליל, אך לאחר וויכוח גדול הוחלט לקבל על עצמנו את המשימה. ב 13 למאי 1943, בשעה 12:00 בלילה, עלינו שלושה עשר בחורים על המשאית עם הטרקטור והטנדר. כל הקיבוץ ליווה אותנו בהתרגשות ודאגה כי לא ידענו אם למחרת בערב נשב בבית הסוהר בעזה, או בביתנו החדש במצפה שנקים.
יצאנו לדרך. בשעה 10:00 בבוקר הגענו לגבעה ועשאל צוקרמן - איש הקרן הקיימת שליווה אותנו עצר אותנו והודיע שעל גבעה זו תוקם הנקודה. הורדנו את האוהלים והטרקטור והקמנו על הגבעה ארבעה אוהלים שהיו אתנו. התחלנו לגדר את הגבעה.
הרגשת שמחה היתה בלב, אך יחד עם זה חששנו שמא תגיע המשטרה האנגלית. בשעה14:00 ראינו פתאום מרחוק שלושה שוטרים אנגליים דוהרים אלינו על סוסיהם. הלבבות התחילו לדפוק. האנגלים הגיעו ושאלו מה אנחנו עושים כאן. הם אמרו שאסור לנו להיות במקום. אמרנו שאנחנו עובדים של הקרן הקיימת, ובאנו לחרוש את הקרקעות של הקרן- הקיימת. לאחר שיחה ארוכה הם השתכנעו ועזבו את המקום. אנחנו קפצנו משמחה. נצחנו! הקמנו את היישוב הראשון בנגב! את מצפה גבולות.
כעבור מספר שבועות הוקמו גם מצפה רביבים ומצפה בית אשל. לקק"ל היו באזור כ - 5000 דונם קרקע של חלקות המפוזרות בין אדמות הערבים מרפיח במערב ועד חלסה במזרח. התחלנו לעבד את השטחים האלו. בשלב מאוחר יותר הוקמו על שטחים אלו הקיבוצים נירים, מגן, ניר יצחק, ניר עוז, אורים וצאלים.
בשנה השנייה לשהותנו בגבולות הגענו ליבולים טובים. שתלנו מטע אפרסקים, זרענו ירקות שנתנו יבולים יפים. הוכחנו שאדמת הנגב אדמת חיים היא.
בשנה השלישית הכנו תוכנית משק והגשנו אותה למוסדות בתביעה כפולה: א) להניח קוו מים מניר-עם ב) להתחיל לבנות את היישוב ולהעביר את הקיבוץ וילדיו. כאן נחלנו אכזבה קשה. אנשי המוסדות - ספיר, הרצפלד, וויץ אמרו לנו שעניין ההתיישבות בנגב הוא נושא לעוד 20- 30 שנה. עלינו היה לעבור למקום אחר כדי שאנשי קיבוץ צעיר אחר יחליפו אותנו לכמה שנים וכן הלאה. כל הוויכוחים והלחצים שלנו לא עזרו והחלטה סופית שהתקבלה אמרה שנמסור את המצפה לקיבוץ נירים ונעבור למקום התיישבות אחר. מסרנו את המצפה.
ב 29 ליוני 1946 הושיבו האנגלים בבית הסוהר בלטרון את רוב מנהיגי היישוב היהודי. שם, בבית הסוהר, קיבלו המנהיגים מרץ והחליטו להקים 11 נקודות התיישבות בנגב ולהעביר קו מים מניר-עם לנגב.

חסר רכיב