חסר רכיב

פאני סער 5/11/1925 - 20/1/2016

פאני סער 5/11/1925 - 20/1/2016
תאריך לידה: 5/11/1925
תאריך פטירה: 20/1/2016
נולדה  בחוש, רומניה
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל
עלתה ארצה בשנת 1948

בתם של פסיה ובוים סימון
אימן של צילה, פנינה ואסתר


קורות חיים:

פאני, או בשמה המלא פייגה-אדלה, נולדה בעיירה חוש (Huşi)  באזור פלצ'יו-מולדובה, מחוז יאש (Iași) שברומניה.

הוריה, בויום סימון, נולד ב- 1896 בחוש, ופסייה-שייבע קזאצקר, נולדה ב- 1898 באודסה.

פאני הייתה ילדה שנייה מתוך שישה ילדים. בדצמבר) 1934 נר ראשון של חנוכה). אימה נפטרה מהתקף לב בהיותה בת, 36  כאשר פאני הייתה בת-  9  כחצי שנה לאחר לידת הבת הצעירה. אביה נזקק לאישה שתנהל את משק הבית ותדאג לילדים, והתחתן עם בת דודתו שלא יכלה להביא ילדים לעולם. פאני נשלחה לעזור בכלכלת המשפחה ומשנת 1935 עבדה כשוליה בסלון של תופרת עילית.

בשנת1942 , באמצע מלחמת העולם השנייה, התחילה אנטישמיות קשה באזור מגוריה. אביה ואחיה הבכור גויסו למאמץ המלחמתי בברית-המועצות. חיילים רוסים הסתובבו בעיירה בה חיה המשפחה של פאני. היא ובני משפחתה, כמו שאר תושבי העיירה היהודים ובני משפחותיהם, נאלצו להישאר בעוצר בביתם.

ב 7.7.1947 פאני יצאה עם משפחתה לדרך במטרה לעלות לפלסטינה. את דרכם עשו דרך הונגריה, אוסטריה וגרמניה. בגרמניה פאני נפרדה ממשפחתה ועלתה לישראל עם חברי ההכשרה של  השומר הצעיר, ממרסיי שבצרפת באונייה פאן יורק. היא הגיע לישראל

 ב-13.9.1948 .

 

תחנתה הראשונה בארץ הייתה במחנה עולים פרדס-חנה, שם עבדה במטבח במשך כשלושה שבועות. משם עברה לגבעת עלייה ג'בלייה שבתל-אביב, לביתה של דודתה רלה אחותו של אביה, שם הייתה כחמישה חודשים. גויסה לצבא ועבדה בשמירה ובמטבחים בבסיסי הצבא.

שלושה חודשים אחרי עלייתה ארצה הגיעה שאר המשפחה הוריה ואחיה הצעירים גם הם למחנה עולים בפרדס-חנה. אחרי תקופה קצרה עברו למושב (קסטינה (היום ערוגות שם ייסדו את המושב.

פאני עבדה בתפירה פרטית בבאר-טוביה בשנים 1949-1951 .

ב- 1951 הוריה ואחיה הצעירים עזבו את המושב ועברו לגור באשקלון.

באותה שנה התחתנה עם פישל וחיה כשנה וחצי בטבריה.  ב- 1952 עברו לגור באשקלון ושם נולדה צילה. ב 1954 נולדה פנינה. בשנת 1960 נולדה אסתר בקיבוץ חצור.

ב 1957- עברה המשפחה (פאני פישל והבנות) לקיבוץ חצור ועבדה כתופרת סלונית-מקצועית. תפרה לנשות הקיבוץ חליפות ושמלות. נשות הקיבוץ היו מרוצות מאוד, ופאני זכתה למחמאות רבות מחברות הקיבוץ על עבודתה. בשנת 1978 התגרשה מפישל.

 

במשך השנים בקיבוץ עבדה פאני במטבח, במטבח ילדים, במפעל אומן, במתפרת חצור לטף ותפרה לבתי הילדים וענפי הקיבוץ סינרים, מגבות וכל דבר שיכול היה לעזור, לפי דרישה.

בשנות ה 60- הייתה אחראית בועדת הורים של חברי הקיבוץ ומאוד מאוד נהנתה וגם קיבלה על-כך הרבה שבחים. בתקופה מסוימת הכינה עוגות לרווקים ובודדים בימי שישי, וגם לכל ימי ההולדת של ילדי הקיבוץ. כמו-כן, הכינה עוגות מקושטות לחתונות ואירועים. תמיד הייתה מוכנה לתקן , לסרוג, לתפור ולעזור לחברי הקיבוץ. כמו-כן, שמחה ליצור מתנות להולדת ילדים ונכדים של חברי הקיבוץ

בשנת 2012 התהפכה עם הקלנועית ונפצעה קשה. הייתה מאושפזת כחודשיים בבתי-חולים. מאז לא הייתה מסוגלת לתפקד כעצמאית. הועברה לבית-הסיעודי בקיבוץ ולאחר-מכן למרכזים גריאטריים בבית-דגן ובאחווה ליד ערוגות.

עד יומה האחרון עשתה עבודות יד.

"תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה" (משלי ל"א)

נפטרה ב 20.1.2016-  י' בשבט תשע"ו, ונקברה בבית הקברות שבקיבוץ חצור.

 

יהי זכרה ברוך!

חסר רכיב