חסר רכיב

מרים פרגמנט 15.11.1918 - 13.10.2001

מרים פרגמנט 15.11.1918 - 13.10.2001
תאריך לידה: 15/11/1918
תאריך פטירה: 13/10/2001
נולדה בסופיה, בולגריה 15.11.1918
עלתה לארץ ב 1939
נפטרה בקבוץ חצור, ישראל 13.10.2001


בתם של רחל וליאון איסקוב (יצחקי)
אשתו של מונקה ז"ל
אמם של חגי וחנה



קורות חיים:
מרים יסקוב-יסקובה. קראנו לה בקיצור יץ, פרגמנט, נולדה בסופיה בוגלריה בשנת 1918 והגיעה לישראל בשנת 1939. לקיבוץ היא לא הצטרפה משורות השומר הצעיר אלא באה עם סרטפיקט לנהלל שקיבלה מויצ"ו – תנועת נשים ציונית. ושם, בלב העמק בבית הספר החקלאי נהלל הכירה לראשונה את חיי הכפר וספגה את רוח הציונות הסוציאליסטית. דבר זה הביא אותה להחלטה להצטרף להתיישבות העובדת ולהצטרף לקיבוץ. לקיבוץ ישראלי ג' הגיעה מקיבוץ יקום.
מרים הביאה אתה מבולגריה מטען ידע ותרבות. היא למדה בסופיה בבית הספר הגרמני היוקרתי, עזבה אותו עם עלייתו של היטלר לשלטון ועברה לגימנסיה שאותה סיימה בהצטיינות. היא דיברה כמה שפות. בקיבוץ התחילה כמו כולם; עבדה במקומות שונים, בחינוך וגם במטבח, היתה מחנכת בחברת נוער של ה"צברים" והחניכים שלה מאז זוכרים אותה ואת עבודתה המסורה ואהבתה אליהם. לאחר מכן נשלחה לעבוד במפ"ם בסניפי יפו, ראשון לציון, רחובות וגן יבנה. במשך השבוע היא גרה סמוך למקומות עבודתה וחזרה לקיבוץ לסופי שבוע. הדבר אפשר לה להכיר מקרוב את חברי הסניפים וידעה לכבד אותם.
בשובה לקיבוץ מצאה בסוף את ייעודה בחיים. התחילה לעבוד בחינוך המיוחד. מההתחלה התייחסה לשטח זה מאוד ברצינות. בעבודתה זו היא גם התוודעה לחינוך שלנו את ילדנו, למדה אותו טוב ולא עם הכל השלימה, והרבה פעמים נהגה לפי ראות עיניה לגבי ילדיה הפרטיים. את מקורות הידע שרכשה במהלך השנים חיפשה ומצאה לבד. היא חיפשה והתאימה לעצמה מוסדות הלימוד ומערכת הלימודים, וזאת בניגוד למה שהיה נהוג בעבר בקיבוץ. למדה במכון "אדלר" ובאוניברסיטאות שונות. היא נסעה בכוחות עצמה לכל המקומות הללו כדי להשכיל ולהרחיב את הידע. לימים קבלה תואר בחינוך המיוחד. בעבודתה המעשית עזרה להורים ולילדים רבים במצוקתם.
מרים היתה בחורה חולנית, עדינה ושברירית, שקטה ומאוד מופנמת, אבל בין חולי לחולי ידעה לקום מהמיטה ולצאת לטיולים רבים של חוגי ידיעת הארץ כי אהבה לטייל ואהבה את הארץ. הקפידה ללכת ולא להפסיד הצגות תיאטרון ומקורות תרבות נוספים.
יחד עם מונקו, בעלה, הקימה משפחה. נולדו להם שני בנים: חגי וחנה, שלהם הקפידו להעניק ערכי תרבות ומוסר גבוהים, ואין ספק שהצליחו בכך. ברבות הימים נולדו הנכדים, להם העניקה את אהבתה ותמיכתה. היא ניהלה אתם שיחות ארוכות, למרות פער הגילים היא הצליחה להבין אותם כשהיו פעוטים וגם בהתלבטויות וסערות גיל ההתבגרות. בקולה השקט ניהלה את השיחות והביטה בהם במבט מבין, אוהב ותומך.

נשר עוד דף מאלבום הקיבוץ ואתו הלכה לעולמה דמות עדינה, פגיעה ואחרת.
יהי זכרה ברוך!
חסר רכיב