חסר רכיב

בני פורת 15/6/1915 - 22/12/2005

בני פורת 15/6/1915 - 22/12/2005
תאריך לידה: 15/6/1915
תאריך פטירה: 22/12/2005
נולד בלונדון, אנגליה 15/6/1915
נפטר בקבוץ חצור, ישראל 22/12/2005
עלה ארצה בשנת 1937

בנם של צביה ובן ציון פורט
בעלה של סימה
אביהם של אליהו, נמרוד ואמיתי
סבא ל 13 נכדים, רב סבא ל 2 נינים.


קורות חיים:
בני חי עד גיל 90. הוא נפטר עוד לפני שהסתיימו המסיבות המשפחתיות לרגל אירוע זה. את חייו הוא חי בצניעות ובפשטות וכך סיים אותם אחרי עידן של אקטיביזם פעיל וברוך.
בני נולד ב- 1915 בלונדון - אנגליה, 14 שנה אחרי המלכה ויקטוריה, כאשר אנגליה שלטה עדיין על רבע שטחו של העולם. עובדה זו ושיטת הפרלמנט הדמוקרטי אפשר יישוב של קרוב לחצי מיליון יהודים, שבאו ברובם מרוסיה ופולין. הרקע ההיסטורי שלהם היה רגוע עד שעמום. אי אפשר להגיד שאנגליה אהבה אותם, אבל לא רדפו אותם בתקופה של יותר מ- 300 שנה. בין המהגרים האלה היה אחד בשם בן ציון פורטיאנסקי (לימים פורט) במקור בחור ישיבה, שרכושו ידיעת העברית, ובאנגליה, בין הראשונים שלימד עברית בעברית, הפסיק להיות דתי והצטרף למפלגת "פועלי ציון" לימים "מפא"י". הוא היה ציוני עד כדי כך, שקרא לבניו "בן תחיה", "גואל" ישראל" ופסח", שלמזלו נולד בפסח. שקיעתו הבריאותית מנעה את עלייתו ארצה שב- 1926 הכניסה אלייה חופשית, אבל סבלה אז ממשבר כלכלי.
לבני, שגדל במשטר של לימוד התנ"ך ועברית ידע לפני אנגלית, היו הסתייגויות מהתועלת של עברית "תנ"כית" שאבא לימד אותו מגיל שלוש, יותר העריך משחקי הכדורגל של הליגה המקומית. את הגלגול המטפורי קשה להסביר, אבל האחים הנותרים באנגליה מצאו אותו ברציף בנמל חיפה בינואר 1947, לא ציוני סתם אלא חבר בקיבוץ של השומר-הצעיר. איפה הוא לא היה בשנים אלה. לפני העליה ב- 1937 דשדש בבוץ של החוות האנגליות, מחכה 4 שנים לתעודת עליה מהסוכנות, חבר בגרעין ה"אנגלו-בלטי" שהקים את כפר בלום. כיוון שלא היה מרוצה מתפקוד הגרעין בהישגי החלוציות, דיבור העברית, מרמת השיתוף וסעיפים אידיאולוגיים שונים, עבר לקיבוץ ארצישראלי ג' בראשון לציון, שחלם על התיישבות בגליל. היה בקבוצה ב"בית-גן". חלוץ החלוצים, בגבולות בחולות הנגב, ובהקמת חצור. הבתים הראשונים עוד עומדים כשהבלוקים שלהם עשויים ביד, ביניהם של בני. עדות למרץ ולרצון שהשקיעו בהם.
הסיפור ממשיך בחקלאות ובתעשייה, במלחמות, שבאחת מהן תקף אותו חיל האוויר המצרי, כשהוא הוביל עגלת ירק לפרות בפינוי בגדרה.
במקום שכשלו הפצצות לרסן את רוחו הצליחה יותר בת זוגתו סימה, שהוא הביא אותה משליחות בהודו. יחד הקימו שושלת של ילדים, נכדים ונינים. את משאלתו של האבא, שנפשו כרוכה בעתיד עמו, הוא השלים. ארבעת בניו עלו ארצה, הלכו לקיבוצים ובני פילס את הדרך.
חסר רכיב