חסר רכיב

יוסקה רמות 12.1917 - 14.5.1979

יוסקה רמות 12.1917 - 14.5.1979
תאריך לידה:
תאריך פטירה: 14/5/1979
נולד בפולין 12.1917
עלה ארצה ב4.1934
נפטר בקבוץ חצור, ישראל 14.5.1979


בנם של אברהם ודבורה וישינסקי
בעלה של בתיה
אביהם של עומרי ויעל


קורות חיים:
יוסקה נולד בפולין ב- 1917, למשפחה עמלנית, ילד שביעי בין תשעה. אביו היה מ"חסידי גור"; הבית היה בית דתי אך לא קנאי ויוסקה ספק מרוח הבית. הילדים השתייכו לכל תנועות הנוער בעיר; האח הבוגר, יוסקה ואחותו היו ב"שומר-הצעיר".
בילדותו למד יוסקה ב"חדר" אצל "מלמד". אחר-כך למד בבית-ספר עברי "תרבות" שהוקם באותו זמן ובו נלמדו רוב המקצועות בעברית. בבית דיברו בעיקר עברית.
יוסקה הגיע ארצה ב- 1934 עם כמה מאחיו. הוא הצטרף לקן תל-אביב. היה בין ראשוני הגרעין במשמר-העמק שנוסד ב- 1936 וכן בין מייסדי הקיבוץ ב- 1937.
בקיבוץ בראשון לציון עבד יוסקה כנגר בסרפנד והיה פעיל בציבור הפועלים. הוא התגייס לפלמ"ח ומילא בו תפקידים שונים עד למלחמת השחרור. תקופת מה מילא תפקידים מסוימים ב"הגנה"בתל-אביב.
"… יוסקה מחוץ לבית. רק לעיתים רחוקות הוא מספר על מעשיו. מדי פעם מגיע הביתה רכוב על אופנוע. ידענו למי שייך האופנוע ובמה עוסקים רוכביו…" (י.נ.).
במלחמת השחרור נתמנה כאחראי לביטחון הישובים בנגב דאז. משקים לא מעטים בנגב חבים לו את מיקומם, שהוא קבע להם בתוקף תפקידו. "שרותיו האחרונים בנגב היו ארגון והבטחת קציר השדות הרבים שמצאנום זרועים בזמן הקרבות. והוא שהניח יסוד למה שהיו הנו הגנה מרחבית". (דובי מנירים).
"… אנחנו מסתובבים בישובי הנגב עם הבולדוזר. חופרים מקלטים ועמדות בישובים. מדי פעם מגיע יוסקה ב"פייפר" או בג'יפ. תמיד השתדל למצוא אותנו ולהחליף ידיעות על הנעשה בבית…" (י.נ.).
ובחצור: בין הפלחים הראשונים, עובד ב"אמן" ומרכז את כוח האדם במפעל. וכשסיים תפקיד זה עלה שוב על טרקטור והיה לעזר כנגד לבנו בריכוז הבנייה.
ותוך כל אלה, נקרא שלוש פעמים לפעילות במפלגה, לחולון, לראשון-לציון ולריכוז סניפי המפלגה בדרום ובנגב עד אילת. ובקיבוץ ממלא תפקידים רבים ושונים, מלכד צעירים ומבוגרים כמרכז חג השלושים, ולכל עת צורך – מזכיר.
"הוא התרחק בכל מאודו מהדימוי של פעיל נצחי, וכך ראינו אותו דוהר על הטרקטור במקום על "אסקורט" (נועם).
"… ליוסקה היו כתפיים רחבות אשר יכלו לשאת משא רב. תמיד נטה שכמו לשאת בעול הקיבוץ… עד אשר פתאום עמד ליבו…" (י.נ.).
"… אלה אשר ישבו אתו בוועדות הכירו אותו כאדם התופש את הצד הפרקטי של העניין, אבל בראייה כוללת של הבעיה. הוא ידע להקיף, התמצא בכל התחומים, לא היה אדיש לשום דבר. היתה לו דעה בכל דבר, ואותה דעה הביע בביטחון. אך מוכן היה להתייעץ, לשמוע את דעותיהם של אחרים ולהקשיב לרחשי הציבור" (נועם).
יוסקה עשה רבות לשילוב הדורות בקיבוץ.
חברים יזכרו את יוסקה הניצב לפני שיחת הקיבוץ ועומד בתוקף על דעותיו. יראו אותו בעיני רוחם אץ על הטרקטור האדום, מאתר בנייה אחד למשנהו וידמו לראות אותו עוד מתהלך בשבילי הקיבוץ לעת ערב עם נכדיו, נהנה מכל חידוש, מכל חוכמה, מכל תנועה והלצה.
"… יוסקה לא היה רק שם של חבר. יוסקה היה מושג, מושג של עשייה, מושג של אכפתיות…" (י.נ.).
"… יוסקה: זו החרדה המתמדת והפעילה לגורלו של עם, עולם והקיבוץ. זו נאמנות אין קץ לכל אשר אהב. יוסקה: זו אבן הפינה לבניין… אבל גם כוח להישען עליו ולבכות לעת צרה…" (שרה).
"… להספיד את יוסקה זה כאילו להספיד את עצמנו, כאילו קמנו בבוקר והאילן החסון שעמד במרכזו של הקיבוץ קרס נפל, ובין אופק לאופק נוצר חלל ריק…"

שרה
חסר רכיב