רחל בסן 29.9.1919 - 15.10.1998
נולדה בוורשה, פולין 29.9.1919
נפטרה בקבוץ חצור, ישראל 15.10.1998


בתם של לייב ואסתר ביין
אשתו של דוד
אמם של יורי, איריס וסמדר

גלריית תמונות
קורות חיים
רחל ביין – בסן נולדה בנובמבר 1919 בורשה – דורות של משפחתה נולדו וחיו בורשה.
אביה היה עיתונאי בלי השכלה פורמלית. אמה היתה "המשכילה". בבית, והיא עזרה לו לכתוב. הוא היה אדם בעל תושיה, עסק בכל מיני דברים שלא הביאו פרנסה גדולה, אבל היו לו הרבה כשרונות. אוה היה אדם מעניין והשפעתו על רחל היתה רבה. רחל ואחותה הבוגרת למדו בבית ספר "תרבות" ובגיל צעיר הצטרפו ל"שומר הצעיר" מה שהכעיס מאד את האבא. חיה אחותה הבוגרת, הספיקה לעלות לפני המלחמה.
האח למד בישיבה והאחות הצעירה בבית ספר - "בנות יעקב". האחים היו מאד מאד דתים. הם והבנים והנכדים הרבים שלהם עדיין דתיים וחרדים וגרים בירושלים. כל ימיה בתנועה בורשה היתה חברת תנועה נאמנה ואף פעם לא פקפקה בצדקת דרכה.
לקבוץ, בראשון לציון, קבוץ ג', הגיעה אחרי מלחה"ע . היא הגיעה לבד בלי הגרעין שלה. סדרו אותנו במקרה באוהל אחד, וכך התידדנו. בלילות חורף קרים באוהל, באור חלש של מנורת נפט, כשהיה קשה להרדם רחל התחילה לדבר. נדמה ל שאני זוכרת כל פרט ופרט מסיפוריה המרתקים: החזרה שלה מההכשרה לורשה הבוערת, הרעבה, המופגזת על ידי הגרמנים, החלטתה הנועזת לברוח מהעיר ולעבור את נחל הבוק הקפוא, קודם עם אביה והאח ואח"כ חזרה לבד לורשה לשכנע בכח את האם החולה והכבדה והאחות הקטנה לצאת איתה. ובלילה שוב עוברים את הבוק הקפוא כדי להתאחד עם המשפחה. כך הגיעה לאוקראינה, ליטא, כך נסעו בעזרת כישוריו של האב ברכבת הטרנסבירית ליפן בה גרו זמן מה, ואח"כ המשיכו דרך הודו, דרום אפריקה, מצרים עד שמגיעים למקום שרצו וחלמו להגיע אליו – לארץ. לארץ כל הדרך היא עוברת, מובילה אם חולה, אח ואחות מנותקים מהמציאות – שקועים בתפילות. היא תופרת לזרים בלי לדעת לתפור, מדברת שפות בלי להבין אותן. מכניסה כל פרוטה שמרויחה למשפחתה. על זה אמר אחיה הדתי – מגיע לה מקום בגן – עדן.
רחל, באת לקיבוץ ומהר מאד הרגשת שזה המקום שרצית להיות בו. נאה, שקטה, חרוצה וממושמעת מאד. נתת לקבוץ כל מה שיכולת, שנים רבות עבדת בחינוך, היית ה"גננת" של רוב ילדינו בדור שלנו. היית גננת גם במעברת גן יבנה ובאותה אהבה טיפלת בילדי העולים מתימן. היית מגיעה אליהם בכל בוקר ברגל. היה לך חוש ליופי ונוי וכך היה ביתך – יפה מבפנים וגם פורח מבחוץ. היה לך כשרון לעבודות יד, כשרון וחן. אך היהלום שבכתר היה דוד ומשפחתך שהקמתם – פרי אהבתכם הגדולה, שבט בסן על ילדיה, נכדיה, משפחת מוסא שהצטרף והשתלב בביתכם, משפחה עם חום ונשמה. ודוד, מהיום שראה ורצה אותך – אהב וסעד אותך בימי החולי הארוכים, באותה אהבה ועדינות בלתי רגילה.

נפרד ממך – רחל של כולנו

חברתך רעיה