נני (ניסים) כהן 7.7.1915 - 26.4.2000
נולד בסופיה, בולגריה 7.7.1915
עלה ארצה ב 1939
נפטר בקבוץ חצור, ישראל 26.4.2000


בנם של משה וברטה כהן
בעלה של עליז
אביהם של אבירם ומשה

גלריית תמונות
קורות חיים
ננסי (ניסים) כהן, בנם של ברטה ומשה כהן ואח לפאולינה וג'ויה, נולד בסופיה בשנת 1915. אביו היה פעיל בתנועה הציונית ואמו טיפלה באהבה ומסירות בחברי התנועה שביקרו בביתם לעיתים קרובות. הוא היה תלמיד מצטיין בבית הספר העברי וחבר בתנועת השומר הצעיר. שילוב זה בין אידיאולוגיה והשכלה אפיין אותו לאורך כל חייו.
כשבגר נהיה מדריך ב"שומר הצעיר" ובהמשך ראש ההנהגה הראשית בסופיה. במסגרת תפקידו זה נדרש לעסוק לא רק בפעילות חינוכית אלא גם בפעילות ארגונית ענפה של קשרים עם שליחי העלייה מהארץ, ההסתדרות הציונית, ארגון ויצ"ו ואף נסע לייצג את התנועה הבולגרית בכנס בין לאומי של התנועה הציונית.
ב- 1939 כשהתארגנה קבוצת השומר הצעיר בבולגריה לעלייה לארץ על אניית המעפילים "טייגר היל" החליט נני להישאר בבולגריה וללכת לצבא מתוך דאגה להוריו, שהיו עלולים לשלם קנסות כבדים על עזיבתו. זמן קצר לאחר מכן שכנע שליח התנועה את הורי שהמצב מחמיר וכדאי שנני יעלה ארצה. הוא עלה ארצה באמצעות "סרטפיקט" והגיע לקיבוץ מעברות, שם חיכה לשאר הקבוצה הבולגרית. מאוחר יותר עברה הקבוצה לראשון והצטרפה לקיבוץ "ארץ ישראלי ג'".
פעילותו בהדרכה נמשכה גם בארץ בבית הספר החקלאי בבן שמן. בשנת 1946 יצא לשלוש שנים בתור שליח התנועה במקסיקו, שם עסק בהדרכה ובארגון פעילות עלייה לארץ. חניכיו אהבו אותו מאוד וגם מראשי הקהילה היהודית במקסיקו קיבל כבוד והערכה רבים.
נני היה איש השכלה ואיש הספר. עוד בבולגריה למד משפטים ורק עלייתו המזורזת לארץ מנעה ממנו את השלמת הבחינות וקבלת התואר. בארץ המשיך בלימודי סוציולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
במהלך השנים היה מזכיר קיבוץ שבע קדנציות, הרבה מעל המקובל. למרות שלא תמיד נבחר מרצונו, הוא מצא בתפקיד המזכיר אותו שילוב בין אמונתו האידיאולוגית בדרך החיים הקיבוצית לבין השכלתו בהתנהגות חברתית. בתפקיד זה גם באו לביטוי כמה מתכונותיו הבולטות: כושר הניתוח, היכולת להפריד בין עיקר לתפל וההפרדה בין המאבק על העקרונות לבין ההכרה בחולשות האנוש וצרכי המקרה הפרטי.
את מירב שנותיו האחרונות עשה במכון לחקר הקיבוץ בגבעת חביבה ובמחלקה לחברה בקיבוץ הארצי. במהלך שנים אלו ביצע מחקרים רבים על סוגיות דמוגרפיות וחברתיות בתנועה הקיבוצית.
הוא כתב שני ספרים: "הקיבוץ בעיני מייסדיו וממשיכיו" ו"הדמוקרטיה והקיבוץ" והיה שותף בשלישי "הדור השני". כל חייו חקר והעמיק בהוויה הקיבוצית תוך ניסיון מתמיד לחיזוק השקפת עולמו על ידי ניתוח תהליכים היסטוריים ולימוד השקפות פילוסופיות על טבע האדם והחברה.
נני היה איש מופנם שמעולם לא השתמש בהשכלתו או במעמדו לפאר את עצמו או לקדם אינטרסים אישיים. הוא העריך יותר מכל אצל אנשים יושר אינטלקטואלי וחיבור בין דברים ומעשים. לעולם לא סיפר על עצמו, כי העיסוק בעבר נראה לו מיותר.

הוא היה בעל ואב מסור שתבונתו, מסירותו והשקפת עולמו ילוו את משפחתו לעד.
המשפחה