עמרם אטקין 27.1.1951 - 7.3.1973
נולד בקבוץ חצור, ישראל 27.1.1951
נהרג בתאונת דרכים בעין יהב, ישראל 7.3.1973


בנם של שושנה וצבי ז"ל
בעלה של אילנה

גלריית תמונות
קורות חיים
עמרם היה הצעיר בששיה הבוגרת של קבוצת "שחף". בתור ילד היה שובב מאוד וביצע תעלולים שהיו אופייניים רק לו. מגיל צעיר היו לו גם ידיים טובות שהסכינו לכל מלאכה. הוא אהב בעלי חיים ובמיוחד מיני זחלים וחרקים והיה מחזיק אותם בידיו ומשחק בהם לתדהמת הילדים האחרים (לימים ביטא את האהבה הזו בקווים עדינים ויפים של פסלים במתכת). היה לעמרם כשרון מוסיקאלי בולט. היה קולט מנגינות חדשות במהירות, ניגן בחלילית ובאקורדיון וגם אהב לחרוז חרוזים.
בכיתה ה' כתה מילים ומנגינה לשיר על הזמיר:
התעופף לו השובב
ופצח קולו בשיר
אך לזמיר חתול ארב
התעופף לו השובב.
מעל שדות מעל הרים
מעל קיבוץ מעל כפרים
מצא לו בחורה יפה
יונה צחה ולבנה.

האם ניבא כבר אז את עתידו ולא ידע?
עמרם אהב מאוד את משפחתו. היה כרוך אחרי הוריו בכבוד ובאהבה; היה מחבק ומטפל בעפרון ורענן, אחיו הצעירים. קירבה רגשית זו נשארה לו כל ימיו.
חייו החברתיים בכיתה ובמוסד לא היו תמיד קלים. פורקן מצא כשהתחיל לעבוד במסגריית הבית ולמד ריתוך. העבודה קסמה לו והוא היה משקיע את עצמו בעבודה ימים ולילות בלי חשבון שעות. כך גם מצא את אפיק היצירה שחיפש. פסלים דמויי חיות נשפכו מתחת ידיו כאילו היו טמונים בו כל הזמן וחיכו להזדמנות לצאת. היה עובד לבד בלילות במסגרייה. אז היה שקט, המכונות היו פנויות והיה יכול להתמסר לתאוות היצירה ללא גבול. היה חוזר לחדרו לקראת בוקר עייף אך מאושר. בקומם היו שכניו לחדר מחפשים לראות מה היצירה החדשה שהוליד הלילה.
בצבא הלך לסיירת שקד. הוא היה חייל טוב, הלך לקורס קצינים והיה אהוב על חבריו ועל פקודיו. נראה כאילו אישיותו וגופו צמחו ופרחו יחדיו. הוא היה הרוח החיה ביחידתו; בכל מפגש ומסיבה היה נותן את הטון, היה משרה אווירה חמה ותוססת; ריכז את השירה, כתב פיליטונים…
תקופה קשה עברה על עמרם בהיותו ברצועת עזה. זו היתה תקופה של פיגועים, פיצוצים ומוקשים, והסיירת שלו השתתפה בפעולות גמול. יחסם של החיילים אל הערבים היה קשה, לעיתים משפיל, ועמרם סבל מזה. הוא השתדל להשפיע על חבריו שיתייחסו אל הערבים כאל בני אדם ולא להשפילם. היו לו ויכוחים קשים עם חבריו בסיירת.
באותו זמן מצא שוב בבית את הקשר ואת הידידות עם חבריו לקבוצה, ובתקופת הצבא מצא את אילנה, והם התחילו רוקמים את תוכניותיהם לעתיד.
מהצבא לא חזר לקיבוץ. הוא התחתן וירד עם אילנה לעין יהב, שם ניהל את תחנת הדלק המשפחתית והמשיך ליצור את פסליו, עד שיום אחד נכנס לתחנה במכוניתו והתנגש במכונית יוצאת…