יהודית פרחי 4.4.1918 - 24.1.1997
נולדה בשטוטגרט, גרמניה 4.4.1918
עלתה ארצה בשנת 1920
נפטרה בקבוץחצור, ישראל 24.1.1997


בתם של חנה ואריה ליכטינגר
אשתו של ז'קו פרחי ז"ל
אמן של הדס ואורנה

גלריית תמונות
קורות חיים
יהודית נולדה בשטוטגרט גרמניה בשנת 1918. אביה בא ממשפחה דתית אבל התפקר בגיל צעיר וב- 1909 עלה ארצה. הוא שהה בארץ 5 שנים. חלה ונסע לגרמניה להבריא. בגרמניה פגש את אשתו חנה. בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשונה. ב- 1914 נולדה הבת הראשונה רות, 4 שנים אחריה נולדה יהודית.
הם עלו ב- 1920 וגרו עם דוד על יד בנימינה. התנאים היו קשים. נשארו שם שנתיים ושם נולד האח רפאל. אז ההורים החליטו להצטרף לקבוצת "חפצי-בה". אחרי זמן הוקם בית ספר משותף עם בית אלפא. חברת הילדים שם עברה משברים בגלל חילוקי דעות רעיוניים בין חפצי-בה ובית-אלפא.
שם גם נולדה רחל בתנאים מאוד קשים. האב נסע כמה פעמים לגרמניה בשליחות וגם לריפוי. בשלב זה המשפחה עברה לתל-אביב. באותה תקופה כמעט לא היו רופאים בארץ ואמה נסעה לחצי שנה לגרמניה עם רפאל ורחל לריפוי שניים.
אלה היו שנות משבר. היתה אבטלה וחברים מחפצי-בה הציעו שהאם עם הילדים תבוא אליהם לנוח עד שהאבא ימצא עבודה. ב- 1929 חזרו האמא עם רות ורחל לתל-אביב. יהודית ורפי חזרו לתל אביב וגרו ברחוב אחד העם. על דם גרה משפחת שלונסקי ומשפחתו של זאב חבצלת. אביה קיבל עבודה בתור שליח של הקרן הקיימת וקרן היסוד ונסע לפולין ולרומניה. האמא קבלה את משכורתו בארץ וכלכלית היה יותר קל אבל היה לה קשה עם ארבעה ילדים.
בשנת 1930 הוקמה תנועת "השומר-הצעיר" בארץ ורפאל ויהודית הצטרפו. יהודית השתייכה לגדוד "עין שמר". היא בקרה במספר בתי ספר. בהתחלה בבית ספר לילדי עובדים ב"גאולה", שם גמרה עממי ועברה לגמנסיה "נורדיה". היו שם נערים שהשתייכו לתנועות שונות. המשפחה עברה לרמת-גן ומשם היה קשה להגיע לפעולות. היו נפגשים על שפת הים – שעת הליכה מהבית.
יהודית לא אהבה את שיטות הלימוד בבית הספר – רחוק מאוד מצורת הלימוד בבית אלפא – בכיתות י', יא' למדה בגבעת השלושה שם למדו כלכלת בית, בישול וכו'. בסוף יא' החליטה לעבור לחפצי בה להכשרה ברפת, השטח שעניין אותה ביותר. היא נשארה שם עד 1938 והצטרפה לקיבוץ א"י ג'. ההורים היו אז בירושלים. אביה עבר התקף לב והם החליטו לעבור לאילון שם היתה רות. שני ההורים נפטרו באילון. בראשון לציון היו 3 פרות ויהודית עבדה איתן, נוסף לעבודות אחרות. היא היתה גם סדרנית עבודה והיתה הולכת כל ערב ללשכת עבודה במושבה לחפש עבודה לחברים. היא בלתה שנה בבית-גן וכמה חודשים בגבולות. השתתפה בועדה שבקרה ב"יסור". "תל הרוחות" לא מצא חן בעיניה אבל הם ידעו שזו היתה האפשרות היחידה באותו זמן לקבל מקום התיישבות קבע. יהודית התקשרה עם ז'קו מהקבוצה הבולגרית והדס נולדה בזמן שהקבוצה הראשונה עברה לחצור. יהודית נשארה בראשון עם 3 הפרות. כשעברה לחצור הרפת כבר עמדה ויהודית נכנסה לעבוד בה. בזמן המלחמה ב- 1948 העבירו את הפרות לגדרה ויהודית ופרומה עברו איתן לשם.
אחרי המלחמה יהודית המשיכה לעבוד ברפת, אחר כך במטבח בצריף על הגבעה ואחרי זה 2 קדנציות כקומונרית, וגם במכבסה. כשהמטבח עבר למשכנו החדש עבדה בו 6 שנים רצוף, ואחרי זה כרכזת המתפרה. אורנה הבת השנייה נולדה ב- 1953.
וב- 1986 נפטר ז'קו אחרי כמה שנים של מחלה קשה. כל השנים יהודית עבדה קשה – ותמיד במסירות אין-קץ – היא האמינה בדרך חיים זו ולא רצתה לשנות את צורת חייה, אבל לקראת הסוף התגנבו ספקות ומחשבות שאולי שלמנו מחיר יקר מדי לאידיאל שאולי לא יחזיק מעמד עוד הרבה זמן. בכל זאת, לא הסוף כשמצב בריאותה הדרדר היא לא היתה מיואשת ואהבה את משפחתה ואת הקיבוץ.

יהי זכרה ברוך!