ברמה (אברהם) חלמיש 4.11.1916 - 25.10.2004
נולד בחרסון, רוסיה 4.11.1916
עלה לישראל בשנת 1921
נפטר בקבוץ חצור, ישראל 25.10.2004


בנם של יצחק ואהובה
בעלה של עדה ז"ל
אביהן של איה, זיוה וגליה

גלריית תמונות
קורות חיים
ברמה נולד ב- 4.11.1916 להוריו יצחק ואהובה (לבית רזניקוב) חרלמוב. ההורים היו מורים למוזיקה. סבו מצד אביו היה "קנטוניסט" – הוא נחטף בילדותו ממשפחתו על ידי הצבא הרוסי. הסבא זכר את שמו הפרטי בלבד ואת עובדת יהדותו. את השם הרוסי חרלמוב קיבל מהקצין שאימץ אותו.
ברמה נולד בעיר חרסון שעל גדת הדנייפר ברוסיה. שנות חייו הראשונות היו שנותיה של רוסיה שלאחר המהפכה הקומוניסטית ומלחמת העולם הראשונה. חווית חייו מהשנים האלה היתה רעב. סיפוריו על דם חתולים קרוש שממנו ניזונה המשפחה ועל פירורי האוכל שאותם הוא היה מלקט מתחת לשולחן, היו מהסיפורים שעליהם גדלנו.
בהיותו בן 5 ברחה המשפחה בסירה רעועה מרוסיה הרעבה לבולגריה ומשם לארץ ישראל.
ילדותו מאז ונעוריו עברו על אבא בבית הכרם שבירושלים.
מגיל צעיר היה אבא פעיל ב"הגנה", ובכיתה האחרונה הצטרף לקן "השומר-הצעיר" שהוקם אז בירושלים.
הוא היה ממקימי קיבוץ ארצישראלי ג', שהיה אחר כך לקיבוץ חצור.
פרק משמעותי מאוד שעיצב את חייו של אבא היה מאסרו על ידי האנגלים במהלך קורס מפקדי המחלקות הראשון של ה"הגנה". במשך שנה וחצי הוא היה אסור יחד עם מ"ג חברי הקורס בכלא עכו ומחנה מזרעה.
ובזמן הזה פרחה אהבתם של הורינו. מכתביהם זה לזה, שנשארו מאז, הם עדות מרגשת לאותה תקופה.
עם שחרורו של אבא מהכלא עבר הזוג לחדר משפחה.
שלושתנו, הבנות, נולדנו בתקופות שונות מאוד בחייו של אבא: איה נולדה במחנה המעבר של הקיבוץ בראשון לציון לזוג צעיר שהיה עסוק בהקמת קיבוץ.
אני נולדתי בימי ההפגזה על חצור במלחמת העצמאות. אמא פונתה לפני הלידה לחולון, ואבא עסק בקיבוץ בטיפול באיה ובהתרוצצות בין עמדות השמירה של חצור המופגזת.
וגליה נולדה למשפחה מורחבת שחיה את חייה בקיבוץ שוקק חיים.
אינדיבידואליסט היה אבא, עקשן ולא מתיידד בקלות. בהמשך חייו בקיבוץ פרש אט אט מעמדות הניהול והמעורבות הפעילה בקיבוץ.
אבא היה סקרן גדול, קורא ללא הרף, ערני ומתעדכן. לפני כ- 15 שנים עשה היכרות עם המחשב ומאז לא נפרד ממנו אלא לפני 5 חודשים. פרקי חייו שהוא כתב מאז, יומניו והגיגיו הכתובים יפה כל כך עוד יוצאו על ידינו לאור.
אבא, איש משפחה חכם, חם וטוב זכה באהבה גדולה עם אמא שלנו, אהבה ומסירות מרגשת שבערו בו עד יומו האחרון. אבא זכה גם לנכדים אוהבים וקשורים אליו מאוד, שמצאו אצלו בית חם. ששת ניניו שהצטרפו למשפחה הביאו לו שמחה רבה בשנותיו האחרונות.
החודשים האחרונים עברו על אבא בייסורים. התגאינו בו על צלילות מחשבתו ועל אצילות עמידתו מול החיים והמוות.

אבא יקר, אנחנו אוהבים אותך מאוד. תמשיך להיות איתנו תמיד!

זיוה