חנה נדיל 8.7.1918 - 19.5.1998
נולדה בקליבלנד אוהיו, ארה"ב 8.7.1918
נפטרה בקבוץ חצור, ישראל 19.5.1998


בתם של פני ויעקב שטיינברג
אשתו של יוסף
אמם של נורית ז"ל, אמירה ועטר

גלריית תמונות
קורות חיים
חנה נולדה ב- 1918 בקליבלנד אוהיו להורים מהגרים ממזרח אירופה. היא גדלה באווירה ציונית סוציאליסטית. הוריה היו פעילים בארגונים אלה מגיל צעיר. פרנסת המשפחה תבעה מאמצים רבים והחיים לא היו קלים.
בגיל שנה וחצי חלתה חנה במחלת הפוליו. חוט השדרה שלה הותקף. בימים אלה הטיפול במחלה היה כמעט ללא ידע. הודות לטיפול מסור ועקשני של המשפחה הצליחה חנה לתפקד ובגיל 6 נכנסה לבית ספר רגיל. היא לא התגברה לגמרי על המחלה והיתה צריכה כל ימי חייה להתמודד עם ספיחי המחלה.
בעיר קליבלנד היתה קהילה יהודית גדולה ומאורגנת. חנה למדה עברית שנים רבות עד גמר בית המדרש למורים וידעה עברית על בוריה. ב- 1934 הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ואחרי 5 שנים, בהיותה בת 21, נתבקשה לארגן קן חדש בחוף המזרחי. באותו זמן למדה באוניברסיטה והתפרנסה מהוראת עברית.
באותו זמן הוקם קיבוץ ג' אמריקאי וחנה הצטרפה. היא היתה בהכשרה חקלאית בהייטסטאון.
בעקבות מלחמת העולם השנייה הופסקה העלייה. חנה נתבקשה להיות שליחה במונטריאול, קנדה. הקן היה במשבר. היא ארגנה את הקן מחדש וגם את מחנות הקיץ, ואחר כך חזרה לפעילות בתנועה בניו יורק בחוף המזרחי.
יוסף נדיל, גם הוא חבר קא"ג, התגייס לצבא האמריקני ושירת כקצין נווט.
ב- 1994 חזר לארה"ב והיה מורה לרדאר בבית ספר לקצינים בקליפורניה. בזמן הזה נוצר הקשר ביניהם. ב- 1945 נולדה נורית והצטרפה לשני ילדי הקיבוץ, דוד וגבריאל, בבית המשותף של קא"ג בניו-יורק. בת 9 חודשים עלתה ארצה נורית
עם חנה ויוסף.
הקליטה לא היתה קלה בגלל כמה הבדלי השקפה בחינוך.
בשנת 54 ו- 56 והפעם בהנהגה העליונה של התנועה החינוכית העולמית, חנה עבדה במחלה לקשרי חוץ.
בכניסה לעבודה בספריה, שם עבדה עד יומה האחרון, מצאה חנה עבודה שהתאימה לה פיזית ורוחנית. תרומתה היתה רבה. חנה היתה אדם חושב. היא היתה נאמנה להשקפת חייה ולמשפחתה, ליוסף, נורית ומשפחתה, לאמירה ומשפחתה ולעטר ומשפחתו.

לקטו: רוחמה וסילביה