לאה ורדי 2.10.1917 - 22.8.2000
נולדה בניו-יורק, ארה"ב 2.10.1917
עלתה ארצה ב 1945
נפטרה בקבוץ חצור, ישראל 22.8.2000


בתם של רוז וברנט שור
אשתו של מולי ז"ל
אמם של עקיבא, אורן וראובן

גלריית תמונות
קורות חיים
לאה נולדה בניו-יורק להורים שהגיעו לארצות-הברית מליטא בראשית המאה.
היא גדלה בברונקס למשפחה חילונית לגמרי, ללא זיקה ציונית.
אביה למד צורפות והקים בית מלאכה קטן לטבעות. המשפחה היתה במצב כלכלי טוב. לאה למדה בבית ספר חדש, שרבים ממוריו היו ליבראלים או קומוניסטים, אך רק בגיל 20 היא פגשה את אנשי השומר הצעיר, בעקבות אחותה הצעירה, מגינה, שהיתה חברה בתנועה.
לאה נשבתה מיד ברעיונות החדשים שפגשה: יהדות, חברה חדשה, קיבוץ, ארץ-ישראל. בשנת 1940, זמן קצר אחרי שהצטרפה לתנועה, לקיבוץ עלייה ג', היא נבחרה לצאת לחוות ההכשרה בליברטי. שם, כנערה עירונית לגמרי, היא הופתעה לגלות שהיא יכולה להסתדר היטב עם בעלי חיים כמו פרות וסוסים.
מליברטי היא נקראה לבולטימור לנהל את בית הקיבוץ במקום. שם נאלצה ללמוד בישול בעזרת ספרים. לאה ניסתה ללמוד מקצוע מתאים לקיבוץ בארץ, והחברים החליטו על סנדלרות.
שוב היא נשלחת למקום אחר – לחוות ההכשרה בהייטסטאון, ניו-ג'רסי. היא עבדה ברפת ולקחה קורסים קצרים באוניברסיטת רטגרס הקרובה.
מולי הגיע להכשרה בסתיו 1941 והיה הולך מידי פעם לרפת לבקש כוס חלב חם. שם התהדק הקשר ביניהם.
בשנת 1943 מולי התגייס לצבא האמריקאי, ולאה יצאה ללמוד גידול בעלי חיים באוניברסיטת מינסוטה.
לאחר כשנה וחצי של לימודים הודיעו לה שהתקבלו סרטיפיקטים ושוב היא נענתה לצו התנועה וחזרה לניו-יורק, לבית הקיבוץ, להתכונן לעלייה. בינתיים היא ניהלה את כל ההתכתבות עם חברי הקיבוץ שגויסו לחזיתות השונות, ועם שליחי התנועה.
הסרטיפיקטים התעכבו ולאה היתה בדילמה קשה: האם לחכות למולי, שהיה חייל בצבא ארה"ב באיטליה, או לעלות בגפה.
היא שוב נענתה לצו התנועה, ובשעה שאחרים העדיפו לדחות את עלייתם היא חשבה שהעלייה נמצאת בעדיפות ראשונה, מעל לנוחות המשפחתית. לאה הפליגה ארצה באוקטובר 1945 על סיפון ה"גריפסהולם" – האונייה הראשונה שיצאה עם עולים לאחר סיום המלחמה, יחד עם ציפורה ורבקה הנגבי.
היא הגיעה לקיבוץ ארצישראלי ג', שהיה עדיין בראשון לציון ומאוחר יותר התיישב כאן, בחצור. כאן היא עבדה בעבודות שונות – בריכוז הקומונה, מספר שנים ברפת, בריכוז הסנדלרייה ומספר שנים כמורה לאנגלית.
במשך השנים נולדו שלושת הבנים: עקיבא, אורן וראובן.
לבסוף היא מצאה את מקומה הקבוע בספרייה – הספר היה ונשאר ידידה הטוב ביותר. היא עבדה בספרייה כשלושים שנים ותרמה רבות לפיתוחה.
לפני כשנתיים אובחנה אצלה מחלת הסרטן בפעם השלישית. למרות מאמצי הרופאים המחלה נמשכה. היא איבדה את כושר ההליכה ולבסוף נשארה באפיסת כוחות ומרותקת למיטתה.
היה נפטרה בבוקר של יום שלישי ה- 22 באוגוסט, כשמשפחתה הקרובה לצידה.

יהיה זכרה ברוך!
המשפחה