נולד בקיבוץ חצור, ישראל
נפטר בקיבוץ חצור, ישראל

בנם של דוד וחיה
בעלה של נאוה
אביהם של שירה, אלעד, יונת ואמיר

קורות חיים:

אמנון נולד ב 9.9.1946 בראשון לציון להוריו חיה ודוד גפן זכרם לברכה. לאמנון שתי אחיות צעירות ממנו: שולה ונועה.
בשנת 1948 היה בין הילדים של חצור שפונו עקב מלחמת השחרור. כאשר נגמרה המלחמה הוא ושאר הילדים חזרו לחצור.
אמנון גדל בקבוצת “דגן” והם התחנכו, למדו וגדלו בקיבוץ חצור עם מחנכים ומטפלים מהקיבוץ.
ב 8.11.1965 התגייס לצבא ושירת בחיל התותחנים בגולני. בהיותו בצבא חל על מחזור גיוסו חוק הארכת הגיוס, ומשנתיים וחצי האריכו את שנות השירות ל 3.5 שנים.
בתקופה הזו הוא יצא מעט הביתה וזה היה קשה לו.
ביוני 67, במלחמת ששת הימים, היה מול רמת הגולן ונכנס יחד עם הגדוד שלו עד קונטרה.
ב- 1970 יצא לשנת שירות בקיבוץ שדה יואב, ולאחר שנה חזר לחצור ונכנס לעבוד בבית היציקה אומן.
בשנת 1973 יצא ללמוד ברופין הנדסאות חשמל. באוקטובר 73 נאלץ להפסיק ללמוד, כיוון שגויס למלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו הוא לחם בסיני בקן בר-לב.
בשנת 1973, בסיום המלחמה פגש את נאוה, אשתו לעתיד.
ב- 1974 התחתנו אמנון ונאוה בחצור ובחרו להקים בית בקיבוץ חצור.
ב- 1980 יצא ללמוד הנדסאות אלקטרוניקה בירושלים וחזר לעבוד באומן.
ב- 1982 גויס למלחמת לבנון הראשונה.
אמנון עבד באומן בתור חשמלאי ראשי. בתפקידו זה היה אחראי על כל נושא החשמל במפעל.
אמנון אהב את השירה העברית ולקח חלק בחבורת הזמן של הקיבוץ מיום היווסדה. אמנון היה איש צנוע, סבלני וסובלני והתייחס לכל מי שפנה אליו בנושאי החשמל גם מחוץ לעבודתו באומן.
אמנון תרם לקיבוץ בכל שטחי החיים: בעבודה, בתרבות, בכל פנייה לעזרה – והכל בשקט שלו ובצניעות האופיינית.

לאמנון ונאוה נולדו 4 ילדים: שירה בשנת 1976, אלעד בשנת 1978, יונת בשנת 1984, ואמיר בשנת 1988.
שירה נישאה לבני רום, ואמנון זכה ל- 3 נכדים אוהבים ושובבים: אוהד, שקד וכרמל.

נזכור אותו כאבא אוהב, מבין, מעורב וקשוב. איש משפחה למופת ואהוב מאוד על כולנו.

יהי זכרו ברוך.