נולדה בפוניבז’, ליטא
עלתה ארצה בשנת 1947
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל

בתם של שרה ויעקב בריל
אשתו של יצחק חייטי ז”ל, מאיר אורטס ז”ל
אימם של דינה, דורון ואורי

קורות חיים:

דבורה נולדה בשנת 1922 להוריה יעקב ושרה בריל. היא היתה בת הזקונים מתוך שמונה ילדים. אביה היה רב ועסק גם במסחר, ואמה היתה עקרת בית.
סבא של דבורה היה תלמיד מצטיין בישיבה. מאוחר יותר נעשה ראש ישיבת פוניבז’ שבליטא.
הוריה של דבורה הכירו דרך שידוך שעשה הסב. הוא חיתן את בתו (אמא של דבורה) עם התלמיד המצטיין בישיבה (אבא של דבורה) והם חיו בליטא עד 1930. בבית דיברו רק יידיש והילדים למדו בבית ספר יהודי.

בעקבות המתיחות באירופה והאנטישמיות כלפי היהודים, המשפחה החליטה להגר לארה”ב. אביה ואחיה היגרו לניו-יורק ב 1930 כדי לבסס שם חיים חדשים, ובשנת 1934 כאשר דבורה היתה בת 11 וחצי, אמה, שתי אחיותיה והיא הצטרפו אליהם.

אבא של דבורה היה  רב של בית כנסת בניו-יורק והתפרנס כמשגיח כשרות בבית-מלון גדול. אחרי תקופה קצרה חלה ורותק לכסא גלגלים. דבורה עבדה בתפירה כדי לעזור לפרנסת משפחתה כשאביה היה חולה.
בניו-יורק למדה בבית-ספר כללי ובבית-ספר עברי. את לימודיה שם סיימה בשנת 1940. לאחר מכן למדה בסמינר למורים לעברית.

דבורה הגיעה לתנועת הנוער “השומר-הצעיר”, שהיתה תנועת נוער חילונית, אף על פי שגדלה במשפחה דתית. השתתפות בתנועה זו לא היתה דבר מקובל ואפילו פסול בקרב משפחתה, לכן הסתירה זאת מהוריה.

בתחילת 1947 נסעה למיאמי פלורידה ועבדה שם בתור מורה ומדריכה בתנועה.
באוקטובר 1947 עלתה לארץ ישראל (עם דרכון מזויף, בגרעין עלייה אמריקאי ה’). יחד איתה הגיעה עם אמה, כדי לבקר את שני אחייה של דבורה שעלו לארץ ישראל קודם לכן ושהו בעין השופט. גם הגרעין של דבורה התאסף בעין השופט. משם העבירו את הגרעין לשקם את קיבוץ שער הגולן, שנפגע במלחמה. ולאחר מכן בשנת 1949 דבורה, יחד עם הגרעין האמריקאי ה’, הקימו את קיבוץ סאסא שבצפון. בסאסא עבדה דבורה בתור רפתנית. כמו כן, עבדה במחלקת התרבות של הקיבוץ הארצי, ובמסגרת העבודה פגשה את שושנה דמארי, אריק איינשטיין בצעירותו ועוד רבים.

בגיל 30 עברה לקיבוץ געש יחד עם חברתה מהגרעין, בחיפוש אחר בעל ומשפחה. שם פגשה את בעלה הראשון יצחק חייטי. הם נישאו בשנת 1954, ושלוש שנים לאחר מכן נולדה ביתם הבכורה דינה. בשנת 1959 נולד בנם השני דורון. באותה השנה עברה המשפחה מקיבוץ געש לקיבוץ חצור (בו היו המדריכים של דבורה מהתנועה בארה”ב). בשנת 1962 נולד בן הזקונים אורי.

בקיבוץ חצור דבורה עבדה בתחילה בתור מורה לעברית ולאנגלית.

בשנת 1965, כשהוא בן 40, נסע בעלה יצחק לארגנטינה לבקר את משפחתו. יצחק הגיע לארגנטינה וכעבור כמה ימים נפטר מהתקף סכרת.

לאחר כמה שנים דבורה הכירה את מאיר אורטס, איתו התחתנה בשנת 1969.
דבורה ניהלה את הסנדלרייה של הקיבוץ מ 1970 עד 1984.
מאיר נפטר בשנת 1988.
בשנים 1984-1997 דבורה עבדה באומן יציקות.
דבורה יצאה לפנסיה ב 1997 בגיל 75. היא נהנתה מחיי הפנסיה והתחילה ללמוד במכללת אחווה מדי שבוע. היא אהבה לקרוא ולנסוע למוזיאונים.

עם השנים נולדו לה שבעה נכדים ונכדות.
בשנים האחרונות נחלשה גופנית, אך שמרה על צלילות, והמשיכה להיות פעילה בעזרת אסא, המטפלת הצמודה שלה.
בחודש האחרון אושפזה דבורה בקפלן. שם, לאט לאט, נחלשה יותר ויותר, וביום שני 24.10.16 נפטרה והיא בת 94.

יהי זכרה ברוך!