נולד בורשה, פולין 
עלה ארצה בשנת 1935
נפטר בקבוץ חצור, ישראל 

בנם של טובה ויוסף רוטשטיין
בעלה של חיה
אביהם של אמנון, שולה ונעה

קורות חיים:

סיפור חייו של דוד מתחיל בפרבר של ורשה, בה חיו מספר משפחות יהודיות וחלקן דתיות, ביניהן משפחתו של דוד.
דוד נשלח ללמוד בתחילה בבית-ספר יהודי-דתי ומזיכרונותיו עולה כי היו ילדים גויים שחיכו להם והרביצו להם בשל היותם יהודים.
בגיל 15 החל דוד להתרחק מהזרם הדתי, מה שגרם לעוגמת נפש אצל הוריו והוביל לשליחתו ללימודים בארץ- ל”מקוה-ישראל”.
ב-24.10.1935 עלה דוד ארצה והגיע ל”מקוה-ישראל”. שם למד 3 שנים.
בין לבין פרצו המאורעות עם הערבים שעצרו את לימודיו והביאו את החבר’ה הצעירים לעסוק בשמירה על המקום והשתבצות במקומות עבודה שונים.
דוד עבד במטעים וברפת.
עם סיום לימודיו בשנת 1939 נסע דוד לבקר את משפחתו, וזו בעצם היתה הפגישה האחרונה איתם. לאחר מכן פרצה המלחמה והקשר נותק.
ב”מקוה-ישראל” הוא פגש מספר חברים מקיבוץ א”י ג’, ובהשפעתם החליט ללכת לקיבוץ חצור. הוא מאוד התחבר לרעיון הקיבוץ, לשיתופיות ולעזרה. בקיבוץ ב”ראשון” עבד דוד בפרדסים ועם הזמן צבר ניסיון והתפתח גם בתחום הכרמים.
דוד נשלח לקיבוץ גבולות יחד עם קבוצה מ”ראשון” ושם עסק בחקלאות וגם היה נוטר.
כאשר הגיע לקיבוץ חצור עבד הרבה שנים בחקלאות, ואחר-כך עבר לעבוד ב”אומן”, ושם עבד עד ליציאתו ממעגל העבודה.
דוד היה מאד מעורה בנעשה בקיבוץ ומאד התעניין בשינויים שחלים בקיבוץ. בשבע השנים האחרונות, כאשר חיה חלתה, הקדיש את רוב זמנו לטיפול המסור בה. הוא האמין כל הזמן שהיא תוכל להבריא, דבר שכמובן לא התגשם.

נזכור את סבא דוד כאיש צנוע, שליו, איש של עבודת כלפיים ומסירות לעשייה. אבא דואג וסבא משקיע. איש נעים הליכות.