נולד בקבוץ ניר-עם, ישראל
נפל בגזרה מרכזית במלחמת לבנון 23/6/1982
בנם של צביה ונפתלי גל
בעלה של אילה
אביהם של מתן ועומר
קורות חיים:
יעקב נולד בניר-עם ב-21/02/1955, בנם הבכור של צביה ונפתלי גל.
ביולי 1957 העתיקה המשפחה מגוריה לבאר שבע ומשם לתל-אביב.
יעקב למד בביה”ס העממי ברמת חן ולאחר מכן ברמת השרון. במשך שנתיים חי עם משפחתו בדרום אמריקה, לשם נשלחו בשירות המדינה, ואז החליט לחזור לבדו ארצה. שנתיים למד בגימנסיה העברית הרצליה. בסוף 1972 הועברה משפחתו להמשך השרות בברזיל. יעקב הסכים לשוב ולהצטרף למשפחה לשנה אחת עד גיוסו לצה”ל.
היו אלה ימי מלחמת יום הכיפורים, בחינות הגרות נדחו, אך יעקב לא דחה את גיוסו לצה”ל. רק בתום חמש שנים של שרות השלים את בחינות הגרות, ומאז החל בקריירה מהירה ומוצלחת של לימודים אקדמיים: סיים תואר בוגר בכלכלה חקלאית ב-1981, והשלים לימודיו לתואר מוסמך ערב צאתו למלחמה בלבנון, ממנה לא חזר. (התואר והדיפלומה הוענקו לו ביום השנה לנפילתו בטקס לזכרו בפקולטה לחקלאות).
יעקב התגייס לצה”ל ב-4 בנובמבר 1973, והתנדב לצנחנים.
הלך בזימון ישיר לקורס קצינים ובמאי 1975 סיים את הקורס. עיקר מאוויו בתקופה זו היו לחזור לגדוד ולזה הקדיש מירב מאמציו.
בסוף 1976, והוא כבר סגן, חזר לגדוד ושרת בו עד לאחר מבצע ליטני ולאחר שיחרורו כמפקד מחלקה במילואים.
השתחרר מצה”ל במרץ 1978 ופנה ללמודים. אך נותרה בלבו ההרגשה שבעזבו את שרות הקבע לא השלים כל שאיפותיו, לכן תכנן להשלים קורס מ”פים באוגוסט 1982, אך המלחמה הקדימה אותו וסתמה את הגולל על התוכנית הזו יחד עם תכניות וחלומות יפים אחרים, כגון השתתפות במחקר חקלאי-כלכלי במצרים, השלמת הדוקטורט, השתלבות בפיתוח הערבה, ועוד ועוד.
בספטמבר 1978 נשא לאשה את אילה, ושניהם הקימו משפחה צעירה ויפה. קן של אהבה ומסירות. ב-25 באוקטובר 1981 נולד בנם בכורם מתן. את בנו השני- עומר, לא הספיק להכיר. הוא נפל ארבע וחצי חדשים לפני היוולדו, ב-ב’ בתמוז, 23 ביוני 1982, בקרבות בגזרה המרכזית באזור מנצוריה-בחמדון בואכה כביש דמשק בירות.
הניח גם הורים, אח ואחות.
יהי זכרו ברוך.