הוריה הגיעו לארהייב מרוסיה. ההורים
חיו בנפרד. האבא במדינת וורמונט והאמא
במסצ’וסטס.

לא היו להם חיים קלים, לא מהבחינה
הכלכלית וכן לא מצד חיי המשפחה.

לצפורה היה אח אחד שהיה רופא ומספר
אחיינים, שאיתם שמרה על קשר עד יומה האחרון.

צפורה למדה באוניברסיטה טובה בבוסטון
עבודה סוציאלית.

בשל המצב הכלכלי הקשה עבדה לכל אורך
תקופת לימודיה ובכך פרנסה וקיימה את עצמה

בהיותה סטודנטית הצטרפה לארגון
הסטודנטים היהודים ייאבוקהיי. שם הכירה סטודנטים חברי
השומר- הצעיר בבוסטון.

ב-1946, מיד לאחר המלחמה, עלתה עם
הקבוצה האמריקאית הראשונה לארץ. איתה
הגיעו שתי נשים
ממושקפות ועליזות: רבקה הנגבי ולאה שור.

כאשר היתה בראשון לציון עבדה עבודת חוץ
במכון וויצמן.

ב-1948 נולדה מרתה. לאחר מספר שנים
נסעו צפורה ומרתה לארה”ב וחזרו לקיבוץ
מספר שנים אחר כך.

מרתה סימה את לימודיה במוסד החינוכי
בחצור, ושרתה במסגרת הצבא בדימונה. מאוחר יותר נסעה מרתה לארה”ב ולמדה רפואה,
וצפורה נסעה בעקבותיה. מרתה סיימה את
לימודי הרפואה.

בשנת 1992 נפטרה מרתה ממחלה קשה.

צפורה עבדה כעובדת סוציאלית במסגרת
הארגונים היהודים בבוסטון.

בשנת 2000 חזרה צפורה לקיבוץ והתקשרה
לחברים רבים מכל שכבות האוכלוסיה
בקשר אמיץ וחם.

יהי זכרה ברוך