נולד בברלין, גרמניה
עלה ארצה מארה”ב בשנת 1947
נפטר בקיבוץ חצור, ישראל 

בעלה של שרה
אביהן של תמר ויהודית

קורות חיים:

אדי נולד בברלין 1920 למשפחה יהודית שורשית ואמידה. אביו, בעל מפעל מתכת קטן ורווחי, חזר ואמר לבנו, לא להיכנס לעסקי מתכת….

ילדות עליזה וחסרת דאגות עברה עליו. הוא ואחיו הצטיינו בספורט, בשחייה וכדורגל וכך גם הגיע ל”שומר-הצעיר”. עם עליית הנאצים ואווירת האלימות וההפחדה כלפי היהודים… פעולות התנועה עוברות למחתרת. תקופה זו נצרבה בליבו וקבעה את המשך דרכו ואת תחושת השליחות לעם היהודי עד יומו האחרון.

בגיל 17 הוא נמלט עם הוריו לארה”ב. שם בניו-יורק הוא נאלץ לעזור להוריו. הם מעולם לא השתלבו בארץ החדשה ואדי מפרנס, משלים את לימודיו ו…כמובן מחפש את קן השומר הצעיר…

ב – 1941 הוא נשלח עם חברתו אז, רותי, ללוס אנג’לס. לשם הם יוצאים כזוג נשוי. ההתקפה על פרל הרבור וכניסת ארה”ב למלחמה מחזירה אותם לניו-יורק להכשרה ולחיים במעין קומונה בני- יורק.

אדי גויס לצי הסוחר ושרת על אוניות שהובילו ציוד לאירופה. כך הוא פוגש את בני משפחתו ששרדו את התופת ונוכח באימת שואה.

ב- 1947 הוא עולה עם רותי ותמר התינוקת, לארץ. הימים ימי הספר הלבן ובתחבולות עם תעודות מפוברקות הם מגיעים לארץ. קבלת הפנים כללה יריות על הטנדר בו נסעו לראשון … אבל בקיבוץ הוא מתקבל בברכה.

עם ניסיונו הרב במפעל מתכת, הוא חובר ליצחק קדם לרכישת מכונת היציקה הראשונה והקמת מפעל המתכת בראשון ואחר כך בחצור –”אומן” .

מעתה תתקשר כל הוויתו בקידום המפעל הזה, דרכו הוא חש את הגשמת ייעודו בבניית הארץ והקיבוץ.

“אומן” היא הזירה בה פעל והשקיע את מסירותו בעבודה. במשך השנים הוא יצא “לרווית” , להיות איש שטח וחזר לנהל את מחלקת ההרכבות.

בשנת 58 יהודית הקטנה מצטרפת למשפחה, אחות לתמר. בשנות ה – 70 הם נפרדים ואדי נישא לשרה.

בשנת 78 הוא מוזמן כיליד ברלין לבקר בעיר. הטיול מסתיים במנוסה. הנימוסים היפים וקבלת הפנים לא מצליחים למחוק את מראות האימה שחווה שם, והוא קוטע את הביקור. כעבור שנים הוא יחזור לשם לחפש את בית סבתו ולשמוע על גורלה.

אדי בכל חייו הקיבוציים מבטא דעות מקוריות עליהן הוא נאבק במעשה ולא בדיבורים. חלק מיזמותיו, כמו הכנסת טלפונים, הקמת בית סעודי או מחשבות על הגיל השלישי הקדימו את זמנן. יוזמות כמו ה”אדיבוס” להובלת מבוגרים לעבודה וממנה . “פעלתי לבד, בלי ועדות, בלי דיבורים.” והוא מתאר איך הוא וקיט חופרים את קווי הטלפון הראשונים.

אדי, בסקרו את חייו לאחור חש שהוא הגשים את מאוויי נעוריו. “דרך כל העולמות שחוויתי בחיי, כאן היא המולדת האמיתית, זה הבית”.

יהי זכרו ברוך!