נולד בשטרסבורג, צרפת
נפטר בקיבוץ חצור, ישראל 
עלה ארצה בשנת 1953

בנם של מלווינה ואברהם
בעלה של תמר ז”ל
אביהם של נועם, יניב וצור

קורות חיים:

אילן נולד ב-20 במאי 1933 בעיר Strasbourg בחבל Alsace בצרפת. הוריו הגיעו מפולין בנפרד, האב יחד עם אחיו מעירה קטנה במזרח פולין, האם מעיר לא גדולה באזור אחר, היא הצטרפה לאחותה במטרה לעזור במשק בית של המשפחה. ההורים הכירו בStrasbourg – שם התחתנו והקימו את ביתם. אילן נולד, כאמור, בשנת 1933 ואחיו בשנת 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.

הבית היה יהודי לא דתי. האב ואחיו היו קומוניסטים, שפת הדיבור הייתה יידיש. האב היה חייט מעולה, תפר חליפות לפי מידה לעשירי העיר. המצב הכלכלי היה טוב מאד. הם עברו להתגורר בדירה מרווחת, ואז פרצה מלחמת העולם.
המשפחה נדדה מ- Alsace הגובלת בגרמניה לאזור דרום מערב צרפת, שלימים נהיה צרפת החופשית. שם התמקמו בעיירה קטנה עד סוף המלחמה ואז חזרו לStrasbourg –. אילן הלך לבית-הספר והצטרף ל”שומר-הצעיר”, וביום שהודיע להוריו על כוונתו לעלות ארצה מיד הסתכסך קשות עם איתם. בהיותו קטין הוא נזקק לאישור אביו לקבלת פספורט, אבל אביו סרב. אילן בחר להתחתן מיד עם תמר על מנת להפוך לבגיר ולקבל דרכון. הם עלו ארצה ביולי 1953 ישר לקיבוץ חצור. כעבור שנה, ביולי 1954, אילן התגייס יחד עם כל הגרעין לנח”ל מוצנח.
בזמן השירות הצבאי נולד בנו הבכור נועם שנת 1955, ובהמשך צור בשנת 1958, ויניב בשנת 1965.

אילן עבד שנים רבות בפרדס, גם ניהל אותו פעמיים. לאחר מכן עבד באמן ולבסוף במפעל הכספות. הוא גם מילא תפקידים שונים בקיבוץ: היה סדרן עבודה, גזבר הקיבוץ בשנים 1973- 1975. במלחמת יום כיפור גויס למילואים ושילח ציוד מתל נוף לחזית. נשלח לשליחות חקלאית לפרס בעוד התקיימו יחסים ידידותיים עם השאה של איראן. אילן היה גם חבר בועדות שונות כגון ועדת תרבות, ספורט, שיתוף, ועדה בעלת חשיבות רבה בזמנו “הרדיו המרכזי “

לאילן היה חוש הומור מיוחד במינו, דבר שעזר לו לפתוח ליבם של חברים והם היו רבים.

אילן יחסר לנו מאד.