את שנות נערותו העביר בקיבוץ חצור ובמוסד החינוכי “צפית”. היה ספורטאי מצטיין – שיחק בדמינטון, כדור-עף ומשחקים נוספים, ואף זכה לטוס מסביב לעולם לתחרויות בדמינטון. היה נער אהוב על כל הסובבים אותו, נמרץ וטוב-לב, בעל רצון עז לפעילות וסבלנות מועטה לספסל הלימודים.

עם תום לימודיו, התנדב לשנת יג’ בתנועת “השומר-הצעיר”, והדריך בקן קריית-שרת בחולון. בסוף השנה התגייס לחייל השריון, ומהרגע הראשון התלבט בין החיילים כחייל מוכשר ביותר. התנדב לקורס מפקדי טנקים ולאחר מכן לקורס קצינים. היה קצין מצטיין, נערץ על פקודיו ומוערך על-ידי מפקדיו. השתחרר מהצבא לאחר שנה בקבע בדרגת סגן.

עם שחרורו מהצבא הצטרף לשורות המשטרה ליחידה מיוחדת, בה מילא שורה של תפקידים. לאחר שסיים קורס קציני משטרה, קיבל פיקוד על צוות בפלוגה הייעודית של היחידה. השתתף במגוון פעילויות אשר מנעו פעולות טרור ותרמו לשמירה על בטחון אזרחי ישראל.

במהלך שירותו במשטרה הכיר את הילה, אשר היתה לאהבת חייו. בשנת 2001 נישאו, לאחר כשנה נולד בנם הבכור גיא, ושנתיים לאחר מכן נולד בנם השני אייל.

בשנת 2007 התגלתה אצל אשחר מחלת הסרטן. גם לאחר ניתוח מורכב, אשר הגביל את פעולותיו, התעקש אשחר להמשיך ולקיים חיים פעילים, ככל האפשר. הוא המשיך לשרת במשטרה כמורה בפלוגה הייעודית, ועזר לגדל דור חדש של לוחמים. המשיך להיות בעל ואב אוהב ותומך, ואף הספיק להביא לעולם בת נוספת – מאיה. במאבקו העיקש במחלתו הפגין שוב את שמחת החיים, אומץ הלב והנחישות, שכה אפיינו אותו בכל מהלך חייו.

אשחר הוכמן הטביע את חותמו בכל מי שפגש – חבריו, משפחתו, לוחמי היחידה ורבים נוספים. כולם ליוו אותו בכל חייו, ואף במהלך שנות מחלתו חיזקו אותו והתחזקו על ידיו.

יהי זכרו ברוך !