נולדה בניו-יורק, ארה”ב 
נפטרה בקבוץ חצור, ישראל 


בתם של הארולד ומיוריאל ארנפלד
היתה נשואה ליוסי
אימם של עדין, לי, אביטל, ירדן, שלומית

קורות חיים:

ג’וי נולדה ב-25.2.1951 בניו יורק. שני ההורים עבדו. כך שג’וי הייתה מטופלת על ידי סבתא רוז שהייתה בקשר עם קיבוץ חצור דרך בנה יהודה סלע (אח של האמא של ג’וי). מגיל צעיר מאוד ג’וי היית נוכחת במפגשי הורים ואספות התרמה למען קיבוץ חצור בישראל.
בגיל 5 חלתה בדלקת פרקים והייתה מרותקת למיטה במשך חודשים ארוכים. בגיל 7 חלתה שוב והפעם המחלה פגעה בליבה.
בגיל 11 ביקרה בחצור ומיד היה ברור לה שהיא הולכת לתנועה בניו יורק- בעידוד יהודה וההורים. היה הייתה מדריכה בתנועה ולאחר מכן מרכזת את המושבה בליברטי. בשנת 68′ היא באה ארצה למכון מדריכים שהתקיים בקיבוץ ברקאי ובירושלים. בסיום ההכשרה שבה לתקופה קצרה להורים והודיעה שהיא עולה ארצה מבלי להדריך בארה”ב. כאשר ההורים התנגדו היא הזכירה להם שהם היו אלה שעודדו אותה להצטרף לתנועה ושמטרת התנועה היא עליה לארץ. הסיכום היה שג’וי תלמד באוניברסיטה בארץ וכך קרה שג’וי עשתה את התואר הראשון באוניברסיטת חיפה.
בשנה הראשונה היא פגשה את יוסי ולאחר שנתיים הם התחתנו כאשר ג’וי ממשיכה ללמוד עד סיום הלימודים.
בדיוק אז פרצה מלחמת יום כיפור וג’וי גויסה למערכת החינוך בקיבוץ שהפכה להיות לה לבית. בשנת 75′ נולדה הבת הראשונה עדין וב-78′ נולדה לי. אביטל נולדה ב-82′ כשבזמן זה יוסי לומד במדרשת רופין. בסיום הלימודים של יוסי נבחרה ג’וי למזכירת הקיבוץ.
בשנת 86′ נסעה המשפחה לארה”ב להיות קרוב להוריה של ג’וי לתקופה מסוימת, אך ג’וי לא מצאה טעם בחיים בחו”ל וכאשר הוצע ליוסי להצטרף לצוות סולבר נענתה בשמחה לשוב לקיבוץ.
בשנת 90′ ההורים עלו בעקבותיה לארץ ובאותה שנה נולדו שלומית וירדן. כמובן שמרגע חזרתה לקיבוץ עבדה במערכת החינוך וריכזה בהצלחה רבה את מדור הגיל הרך. היא הייתה מוגבלת מבחינה בריאותית אבל הסתירה את מצבה מכל הסובבים אותה.
פטירתה הפתאומית הכתה בתדהמה את כל הקיבוץ. הרבה חברים בכלל לא ידעו על מחלתה והאבל היה כבד מאוד. היא תיזכר בלב כולנו כאדם צעיר, יפה ומלא חיוניות.

יהי זכרה ברוך.