יהודה כלב

01/08/1915
10/04/2006

נולד ברוסה, בולגריה 
עלה ארצה בשנת 1936
נפטר בקבוץ חצור, ישראל

 

בנם של אברהם ואסתר כלב
בעלה של חנה
אביהן של דליה אסתר ואילנה

 

 

קורות חיים:

אבא, סבא יהודה, נולד באוגוסט 1915 בעיר רוסה שבבולגריה. למד בבית ספר יהודי עד כתה ז’ ואז עבר לבית ספר למסחר גרמני למורת רוחו. (רצה ללמוד נגרות וההורים התנגדו).
בגיל 14 החל לקרוא ספרים סוציאליסטים וכן הצטרף לתנועת השומר הצעיר כשהמטרה לעלות לארץ ישראל.
ב- 1935 ניסה לעלות לארץ בפעם הראשונה בצורה בלתי לגלית (כנציג של בית חרושת לכובעים בתערוכה שהתקיימה בת”א). המשלחת הוחזרה לבולגריה.
כששה חודשים לאחר מכן עלה לארץ עם אישור עליה והצטרף לגרעין קיבוץ ג’ בבולגריה שהקים את קיבוץ כרית. שם פגש את אמא בשנית. בראשונה הם נפגשו בבולגריה בהכשרה חקלאית.
לאחר כשנה הם עזבו את הגרעין ועברו למושב בית-חנן שם גרו הוריה ואחיה של אמא. שם התחתנו.
ב- 1937 אבא ואמא הצטרפו לגרעין שהקים את מושב כפר חיטים. חלום הנעורים של אבא שיהיה לו בית קטן משקיף על הכנרת התגשם, אלא שהתנאים היו קשים ביותר. הם גרו ברפתות ישנות בלי מים ובלי חשמל ובקושי היה מה לאכול.
אבא הצטרף להגנה. בבקרים היו עובדים בשדות וברפת וכן חפרו קו מים מכפר חיטים לכנרת, ובלילות היו מגינים על עצמם מפני כנופיות הערבים שהיו מסתננות ופוגעות בשדות החיטה שלהם.
ולאותם תנאים קשים נולדה דליה, ובהמשך השנים כשהתנאים השתפרו גם אסתר ואילנה.
אמא ואבא חיו כ- 20 שנה בכפר חיטים.
יהודה מספר בעבודת השורשים של אוריה נכדו:
כפר חיטים היא בשבילי האהבה הראשונה לארץ ישראל. שם התגשמו כל החלומות האידיאולוגים והרגשיים שלי. שם הקמתי את משפחתי, חרשתי בזיעת אפי והגנתי על מולדתי.
עד היום אני מרגיש קשור למקומות שחרשתי ונלחמתי עליהם.
שניים אהבתי לבוא לבקר את השדות, הנוף ואת האנשים המתים והחיים.
וכמו באהבה ראשונה אין אחריה דומה לה ותמיד זוכרים לה חסד נעורים.
ב- 1956 הם עזבו את הכפר עם עוד הרבה משפחות עקב מצבו הכלכלי חברתי שלא היה טוב.
הם החליטו לעבור לקיבוץ חצור בעקבות חברים שלהם מבולגריה שהיו איתם בתנועת השומר הצעיר.
ההיקלטות בחצור לא היתה קלה, במיוחד לאבא. וכל יתר השנים עד היום החיים פה זו מעין פשרה.
אמא היתה חבל הטבור שלו לקהילה הקיבוצית שחי בה כ”צמח בר”. מסורה ונאמנה עד לרגע האחרון. החברה לא סבלה חריגויות וגם הוא לא ידע איך להשתלב בה.
ובעצם חי את חייו בדרכו בשקט בצד.
טיפח את הגינה בה גידול ירקות ופירות, הכין לעצמו את התזונה הבריאה שכל כך האמין בה, טייל, קרא ספרים וחוברות טבע ועולם, ושמע הרבה הרבה מוזיקה. בעצם עטף עצמו במוזיקה משובחת שאהב.
יהודה חי בריא עד גיל 90 וכך גם רצה למות בריא.
יהיה זכרך ברוך!
התחבר אל האתר
דילוג לתוכן