נולד ב-2 ליוני 1916 בניו יורק
עלה ארצה ב-1 לאפריל 1947
נפל בקבוץ כפר מנחם ב-30 למאי 1948, כ”א אייר תש”ח

בנם של מקס ושרה קליין

קורות חיים:

יעקב נולד בתוך הקהילה הגדולה בניו יורק. ביתו היה בית יהודי רגיל.
בתחילת שנת 1930 הגיע בחור צעיר ל”תלמוד תורה” בו למד יק ובישר על הסתדרות נוער מעניינת. יעקב הצטרף לתנועה יחד עם אחותו הבוגרת, לאה. לאה זוכרת כיצד הוברר להם בפעם הראשונה ש”השומר הצעיר” איננו סתם תנועה ציונית אלא גם סוציאליסטית. זה היה חדש ומוזר לנער מבית זעיר בורגני אך הסינתזה הציונית-סוציאליסטית הכתה שורשים עמוקים בלבו ומצא את ביטוייה ברעיון העלייה – העלייה החלוצית להתיישבות קיבוצית.
ברבות הימים הגיע לאחריות בתנועה. במיוחד גילה כשרון בהדרכת השכבה הצעירה – ה”כפירים” ו”בני המדבר” דאז. הוא השקיע מאמצים גדולים בהדרכה ונשלח לחוץ לעיר בשליחויות שונות.
ב-1939 יצא יק להכשרה. התארגן הגרעין הראשון של קיבוץ אמריקאי ג’ אך כניסת איטליה למלחמה סגרה את האפיקים לארץ והחלום של עליה בקרוב התבדה. לאחר תקופת ההכשרה בחווה בליברטי הוא עבר עם חברתו טובה לבית הקיבוץ בבלטימור וניצל את הזמן ללמוד מכונאות ; עבד על אוניות והעמיק את ידיעותיו במכונות דיזל. בגבור הגיוס למלחמה התפרק הבית בבלטימור ויק עבר לבית הקיבוץ בברוקלין אשר בניו יורק.
הוא נקרא לצבא וגם בצבא ניצל את ההזדמנות ללמוד. הוא עלה בדרגה והגיע לרמה מקצועית גבוהה.
באחד הימים התבשר שנולד לו בנו גבריאל.
יק שוחרר מהצבא בשלהי 1946 והחל לארגן את עליית משפחתו ואמו. הם עלו כתיירים ואילו הוא בא בעליה ב’ דרך יוון.
בארץ מצא את קיבוצו, קיבוץ אמריקאי ג’, יחד עם קיבוץ ארצישראלי ג’, על סף ההתיישבות. והנה נפגש עם המציאות האפורה והחל התהליך של ניפוץ חלומות. הוא רצה לעבוד במקצוע אך בקיבוץ היו מעט אפשרויות לעבודה זו, רצה לזרז את התפתחות המשק, לתרום את מקצועותיו למאמץ הקולקטיבי ולא תמיד מצא את הדרך.
פרצו המאורעות. יק גויס לקורס חבלנים. ביום פרוץ המלחמה נקרא לעזרת קיבוץ כפר מנחם. הוא מעד ונפל על מוקש שטמן במו ידיו, יומיים לאחר יום הולדתו ה-32. וכך, בחושו לעזרת הקיבוץ השכן, שרבים מחבריו היו ידידיו מנעורים, בא הסוף לחלומות.