נולדה בקירניקי , פולין
עלתה ארצה בשנת 1954
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל

בתם של יהודה ואיטה וילנסקי
אמא של עמנואל גורדון

קורות חיים:

נאוה גורדון-האפט נולדה בקריניקי, עיירה בגבול פולין-רוסיה במשפחה גדולה ושומרת מסורת. בגיל 18 עברה בגפה לוארשה, מעשה שנחשב אז במשפחתה כגובל במעשה אפיקורסות. בוארשה למדה בסמינר הראשון לגננות, שם קיבלה את השכלתה כגננת. גם מעשה זה, חשב אביה, כאילו יצאה לתרבות רעה.
בוארשה נפגשה עם בעלה לעתיד, יעקב, ולאחר זמן עברו השניים לסראטוב על נהר הוולגה. יעקב היה פקיד בכיר בקהילה היהודית.
היו אלה הימים שלאחרי המהפכה ברוסיה ויעקב, עבור מעשה פעוט שעשה, נאסר באשמת קונטר-רבולוציה. רק הודות ליופייה ותושייתה הצליחה נאוה לשכנע את הקומיסר הפוליטי לשחרר את בעלה וכיוון שהיו נתינים פולניים הורשו לחזור לפולין. הפעם השתקעו בביאליסטוק. נואה עבדה כגננת ובעלה כמנהל חשבונות. שניהם היו ציונים והחליטו לעלות ארצה, ובאפריל 1925 עלו על חוף יפו. הימים היו ימי משבר כלכלי ואבטלה ובעלה לא מצא עבודה; נאוה נאלצה לחזור לפולין עם בנה עמנואל על מנת לעבוד ולפרנס את בעלה עד שיסתדר. כעבור שנה חזרה ארצה לאחר שיעקב מצא עבודה ארעית בעירייה. למרות המשבר הכלכלי החזיקו מעמד והתחילו להסתדר. נאוה ניהלה גן בנווה צדק על גבול יפו והתמידה בעבודה זו שנים רבות. לבסוף, עזבה את עבודת הגננות והיתה לעובדת סוציאלית בתל אביב. בעלה עלה בדרגה בעבודתו בעירייה; לימים יסד את שכונת הפקידים והמורים באזור שהוא עכשיו אזור היכל התרבות.

בעלה יעקב נפטר ב- 1950; היא עברה לירושלים והתחתנה שוב.

נאוה גורדון היתה חובבת ספר וספרות וביתם של נאוה ויעקב היה בית ועד לאנשי תל אביב הקטנה במשך שנים רבות. היא התמידה באהבה זו עד סוף ימיה. היא המשיכה להיות ערה לכל הנעשה סביבה. היה הגיעה לקיבוץ ב- 1971 ודמותה היפה והאצילה הילכה בינינו כמעט עד ימיה האחרונים.