נירה (ליוסי) כלב

16/09/1922
20/10/1999

נולדה בסופיה, בולגריה 
עלתה ארצה בשנת 1945
נפטרה בקבוץ חצור, ישראל 

 

בתם של רנייה וניסים בן-בשט
אשתו של אברהם כלב
אמן של אורנה והדר

 

 

קורות חיים:

נירה נולדה ב- 16.9.1922 בשם “ליוסי בן שבת” בסופיה, עיר הבירה של בולגריה.
בגיל 8 בשנת 1930 החלה את לימודיה בכיתה א’ ובגיל 10 פגשה את חברת חייה ויזי, שאהבה אותה אהבה גדולה וליוותה אותה כל חייה. מבית הספר היסודי עברה לגימנסיה והיתה תלמידה רצינית וטובה.
ב- 1941 גמרה את לימודי הגימנסיה בהצטיינות ופחות משנה לאחר מכן,
ב- 1942 נכנסו הגרמנים לבולגריה. נירה – לוסי, משפחתה ועוד רבים אחרים פונו מסופיה לערי השדרה, שם שהו עד 1944.
כשחזרה לסופיה השתייכה לארגון הנשים “ויצו” שם היתה בחבורה של עשר בנות, ביניהן נירה נחתומי ועליז. בחבורה זו היו נירה וחברתה ויזי, מופקדות על ארגון הבילויים והיו מבדרות את השאר. חלקה הגדול של החבורה, וביניהם נירה, הצטרפו מאוחר יותר לתנועת “החלוץ”.
ב – 15.5.1945 נסתיימה המלחמה ובסוף נובמבר אותה שנה עלתה ארצה.
נירה הגיעה לקיבוץ יקום ושנה אחרי כן חלתה ואושפזה בבית החולים במשך כשנה. זו היתה תקופה קשה מאוד בחייה, בה התמודדה עם מחלתה שלה ועם המוות ואובדן הרבה אנשים סביבה. אבל נירה הצליחה לשמר שלהבת אש החיים וחזרה אל עצמה.
היא חייתה בקיבוץ יקום עד 1958 והיתה פעילה מאוד בתחומים שונים, ובין היתר נשלחה לפעילות בקיבוץ הארצי בהוצאה לאור של עיתון מפ”ם “בשער” בעריכת יוסף שמיר.
בספטמבר 1958 עברה לגור בקיבוץ חצור לאחר שהכירה את אברהם כלב. היא הצטרפה לאברהם ולעופר, בנו, ועם השנים נולדו אורנה והדר.
את דרכה בחצור החלה בעבודה בהנהלת חשבונות וב- 1965, כשעופר היה בצבא, יצאו נירה, אברהם והבנות לכמה שנים לתל אביב. אברהם עבד בקיבוץ הארצי ונירה טיפלה בבנות. ההתנסות בחיי העיר לא היתה קלה במיוחד, אך במקביל, גם העשירה את חייה בחוויות חדשות.
בשנת 1970 חזרה המשפחה לחצור. נירה עבדה בעבודות שונות והשקיעה הרבה ממרצה בליווי הבנות. עזיבתן את הקיבוץ ואת הארץ לא היתה קלה לנירה. היא אהבה והתגעגעה ממרחקים אך תמיד תמכה והאמינה שחשוב כי תעשנה את מה שחשוב בעיניהן.
בשנים האחרונות התמודדה עם מחלות שונות שהביאו עליה הרבה סבל, הן פיזי והן נפשי. אחרי כל נפילה הצליחה נירה למצוא בתוכה כוחות חבויים, שעזרו לה להמשיך הלאה, לראות את מחצית הכוס המלאה ולהאמין שעוד יהיה טוב.
בערב האחרון של חייה היתה נירה במסיבת הקיבוץ. באות לילה, שעות ספורות לאחר מכן, נפטרה מות נשיקה.

אהבנו אותה מאוד ועדיין אוהבים.
יהי זכרה ברוך!
המשפחה

נירה נפטרה בבוקרו של יום רביעי 20.10.1999
ולוותה למנוחות ביום שישי 22.10.1999

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן