נולדה במוטריאול, קנדה
עלתה ארצה בשנת 1972
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל 

בתם של סילביה ואברהם ארונוביץ’
אשתו של שלמה
אימן של רחל, שרון, גילה ואורה

קורות חיים:

אמא של סנדרה נולדה בבוסטון, בת למהגרים פולניים, ואביה נולד בקנדה למשפחה מרומניה. סנדרה הייתה הבכורה מבין 4 ילדים, אחותם של איליין, ברניס (בובי) וג’רי.
כילדה למדה לנגן בפסנתר וחלמה ללמוד רפואה אך אביה חשב שזה לא מתאים לבנות ולכן סירב להרשות לה ללמוד באוניברסיטה. היא למדה בבית ספר תיכון “אקדמיית סטרת’קונה” (Strathcona academy) שבמונטריאול ועם סיום לימודיה הצטרפה לטיול לישראל בשנת 1958.  בזכות הטיול לישראל פגשה את שלמה ונישאה לו ב- .1961 בקנדה סנדרה הייתה מנהלת חשבונות.
כמו כן סנדרה ושלמה שמשו משפחת אומנה לג’ינה, נערה מתבגרת בסיכון, ובעקבות ניסיון זה סנדרה הייתה מעורבת בקידום נושא האומנה במונטריאול.
בעודם בקנדה נולדו לסנדרה ושלמה שלוש בנות – רחל שרון וגילה.
כאשר עלו ארצה בינואר 1972, הגיעה עם שלמה והבנות למרכז הקליטה בקיבוץ גבעת ברנר.  לאחר תקופה קצרה בקבוצת כנרת החליטו להשתקע בקיבוץ חצור, שבו התגורר בן דוד של סנדרה – אייבי כהן. בקיבוץ חצור נולדה הבת הרביעית אורה.

בחצור סנדרה עבדה בעבודות שונות ובהן: מטפלת לגיל הרך, תופרת במתפרת “חצור לטף”, מבשלת ב”פינת-הדיאטה” במטבח, אחראית על הסנדלרייה, וכסדרנית עבודה. מאוחר יותר הלכה ללמוד סַפרות, ועבדה במספרת הקיבוץ  שנים רבות.

הנכדים היו מאד יקרים וחשובים לה, ובכל פעם שביקרו אותה ידעה להתחבר אליהם באהבת הטכנולוגיה המשותפת, ואף לימדה את הנכדים טריקים חדשים שלא ידעו על המחשב.

סנדרה הצטיינה בדייקנות והקפדה על הפרטים הקטנים, וניחנה ביכולת טכנית מרשימה ובזכותם ידעה להפעיל או לתקן כל מכשיר או מכונה. היכולת שלה ליצור ולשמור על קשרי חברות ענפים עם אנשים מכל רחבי העולם, שאת חלקם הכירה במסעותיה בעולם עם שלמה, העשירה את חייה גם כאשר תנועתה היתה מוגבלת.

הטיולים בעולם היוו חלק חשוב בחייה, אשר נתנו טעם נוסף של נעורים ומשמעות לזוגיות לאחר שהגיעו לגיל הפרישה והבנות גדלו. אחרי הטיול המשותף עם הקיבוץ לטורקיה ולמצריים, ביקרו באנגליה ורוסיה, ערכו מסע של חודש כתרמילאים בסין, שם לנו באכסניות והתארחו בבתים של אנשים שהכירו באינטרנט, וחצו את צפון אמריקה לאורכה ולרוחבה בקרוון עד אלסקה ומכסיקו. חוש הסקרנות של סנדרה הביא אותה לנסות דברים חדשים; אפילו פחד הגבהים שלה לא מנע ממנה לחווֹת חוויות כמו zip-lining בצמרות יער הגשם בקוסטה-ריקה,  צניחת רחיפה, או white-water rafting על נהר שוצף במיוחד שההגעה אליו דרשה נסיעה מפחידה על צוקים תלולים מאוד. ידה של סנדרה הורגשה בכל טיול מהתכנון המדוקדק ועד לתיעוד ושליחת התמונות בגאווה למשפחה המורחבת.

סנדרה תמיד חייתה חיים מלאים ופעילים, למרות בעיות רפואיות רבות. בשנה האחרונה, בעיות אלה החמירו מאד ולאחר אשפוזים רבים נכנעה למחלות ונפטרה בייסורים.

סנדרה נפטרה שבוע לפני יום הולדתה ה-78.

נזכור אותה תמיד!