נולדה בניו-יורק, ארה”ב 
עלתה ארצה בשנת 1946
נפטרה בקבוץ חצור, ישראל 

בתם של לואיס ואידה וולנס
אשתו של יוסף (ג’ו)
אמם של גדעון, אוריאל ומיכל

קורות חיים:

פרני נולדה ב- 1919 בניו יורק להורים שהיגרו מפולין לארה”ב בתחילת המאה שעברה.
היא היתה הבת האמצעית בין שלושת הילדים: שתי בנות ובן.
המשפחה לא היתה דתית אבל נהגה לחגוג את החגים היהודים לפי המסורת. כנערה צעירה הגיעה פרני ל”השומר-הצעיר” ומכאן התחיל, למעשה, הפרק החדש והמשמעותי בחייה, חיים המכוונים למטרה שהיתה עבורה ברורה: לעשות מהפכה, גם בחייה האישיים ותוך כדי גם להיות חלק מהמהפכה של העם היהודי. בבית, ובעיקר בתנועה, פרני התוודעה למה שעתיד לעצב את חייה ודעותיה: מאבקים של פועלים, שביתות, התנגדות למשטר הנאצי בגרמניה והיכרות והזדהות עם העם היהודי.

בגיל 17 הלכה ללמוד בקולג’ והתקבלה על סמך ציוני כניסה גבוהים שפטרו את ההורים מלשלם שכר לימוד.
בסופו של דבר פרני נאלצה להפסיק את לימודיה, קרוב מאוד לפני קבלת התואר, כדי להצטרף להכשרה שהכינה את הקבוצה לעליה לארץ ישראל.
בהכשרה פגשה את ג’ו.
מאוחר יותר עברה הקבוצה כולה לטורונטו בקנדה. שם הם חיו בבית ששימש כ”קומונה”.
התפקיד של פרני היה לבשל לכל הקבוצה (מה שהכשיר אותה, כנראה מאוחר יותר, לריכוז מטבח הילדים במשך מספר שנים ומאוחר יותר כ”חלוצת” אפיית העוגות הביתיות בקיבוץ חצור).

במאי 1941 פרני וג’ו התחתנו בטורונטו.
(פרני סיפרה פעם, שמאחר וההורים שלה מעולם לא נפגשו עם ההורים של ג’ו היא חששה שהם לא יסתדרו אלה עם אלה, והכל יתפוצץ ביום החתונה, אבל זה לא קרה, לשמחת כולם).

מאוחר יותר שוב חזרה הקבוצה לניו יורק, ופרני הלכה לבית-ספר חקלאי – כחלק מההכשרה שלה לעליה.
ב- 1946 פרני וג’ו עלו לארץ ישראל כתיירים, והגיעו ישר מהאוניה לקיבוץ א”י ג’. או במילים אחרות: מהבית המרווח בניו יורק הגדולה לאוהל ב”ראשון”…

בקיץ 1948 נולד גדעון. אחרי שנתיים אוריאל ואחרי עוד 4 שנים מיכל.

פרני היתה חברת קיבוץ מהיום בו הגיעה לאוהל ראשון ועד אתמול. סך הכל 61 שנים.
פרני לא “מלאה תפקידים” במובן המקובל של המילה, אבל בכל שנות חייה היא הרגישה ופעלה כאילו היא ממלאת תפקיד: להיות אמא מסורה, להיות חברת קיבוץ נאמנה, להיות ציונית ולהיות חלק מהעם היהודי.
היא עשתה זאת דרך ריכוז “מטבח הילדים” “קומונת ילדים”, הכל-בו ועבודה בהנה”ח. הכל נעשה תוך הזדהות מוחלטת עם הקיבוץ וערכיו.
עבור פרני הקיבוץ היה מעל הכל וכל יצירה, אירוע תרבותי או דבר שנעשה בקיבוץ היה “הכי טוב”.

בשנתיים האחרונות התרופפה הבריאות וזיכרונה נחלש.
בשבועות האחרונים היא היתה נתונה לטיפולם המסור של הצוות הרפואי במרכז הבריאות.
פרני נפטרה אתמול בקיבוץ. במקום “הכי טוב”…

מיכל, אוריאל וגדעון