נולד בלילב, פולין
עלה ארצה בשנת 1945
נפטר בגן יבנה, ישראל

בנו של שמואל ברגר
אבא של אפרים הררי

קורות חיים:

יוסף ברגר (אביו של אפרים הררי) היה התגלמות של היהודי הנודד, בין אם מתוך יצר הנדודים ובין אם כתוצאה מכורח העיתים.
הוא נולד ב- 1881 בלילב, פולניה, למשפחת “מתנגדים”, וכך הוא נשאר כל ימי חייו, מתנגד לחסידות הקנאית. אם כי הוא בעצמו חרד ושומר מצוות, תקופות ארוכות בחייו התאים את עצמו לתנאים בארצות אירופה הנאורות ואף סיגל לעצמו השקפות ליברליות  ברוח אותם הימים.

בגיל צעיר הוא נשא לאשה את ציביה לבית בורנשטיין. כשהיה בן 26 והוא מטופל כבר בארבע ילדים, עלה לארץ ישראל בגלים הראשונים של העלייה השניה. ב- 1906 הביא גם את משפחתו ליפו, הקים את המטוויה הראשונה בישוב, הפסיד את כל כספו בגלל רמאות שותפו, ובעצת הרופאים שטיפלו במחלת העיניים של ילדיו חזר לאירופה והתיישב באנטוורפן שבבלגיה. שם היה לסוחר יהלומים כשאר יהודי אנטוורפן והחזיק בפרנסה זו עד יום מותו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב- 1914 נאלצה המשפחה לברוח לאנגליה שם נולדו עוד בת ואפרים הילד ה- 11. מלונדון הוא העביר את המשפחה לברלין, התיישב בסביבה גויית ושם הגיע גם לשיא בהשקפותיו הליברליות.
בגרמניה נולדה הבת האחרונה וכך מנתה המשפחה 12 בנים ובנות, שבחלקם ישבו בזמן מלחמת העולם השניה באנטוורפן. ב- 1938 נעצר על ידי הגסטאפו, אולם הצליח להשתחרר וברח לבלגיה, שוב לאנטוורפן, הפעם בגפו מאחר שאשתו נפטרה עוד ב- 1935.

עם פלישת הגרמנים לתוך בלגיה הם ברחו תחילה לצרפת השכנה ועם התקדמות הגרמנים הגיעו לדרום צרפת בה הסתתרו במשך ארבע שנים מעיני הגסטפו והג’נדרמיה הצרפתית.

בסוף 1949 עליה ארצה ובשנה האחרונה לחייו הוא חי בקיבוץ. ואולם, בגלל אורח החיים החילוני של הקיבוץ הוא עבר לגור בגן יבנה באחד הבתים הקרובים ביותר לקיבוץ.
באחת ההליכות שלו מדירתו לקיבוץ, על יד פרדס א’, בעת ניחוח פריחת ההדרים שהוא כה אהב, נתקף בהתקף לב וב- 25 למרץ 1954.

 נפטר בחוסר כל, שבע נדודים ומרורים.