נולד בטנטנה, מצרים
עלה ארצה בשנת 1954
נפטר בקיבוץ חצור, ישראל

בנם של שמעון ואליס שמלה
בעלה של סוזן שמלה
אבא של עליזה שפי

קורות חיים:

קלמנט נולד בשנת 1906 במצרים, בן לשמעון ואליס שמלה – משפחה ענפה ששלוחותיה רבות, מעורבת בעסקים ומסחר ולה קשרים חברתיים רבים.
קלמנט סיים את לימודיו והחל לעבוד בבנק הלאומי של מצרים. בגיל צעיר פגש את סוזן והם נישאו בשנת 1930. להם נולדה בת יחידה – עליזה, בשנת 1931.
בשנים שקדמו למלחמה קיימו חיים חברתיים תוססים במסגרת חוג ידידים שבחלקם ליוו אותם לכל אורך הדרך, הן במצרים והן בארץ.

עם פרוץ המלחמה, גויס קלמנט לצבא הצרפתי, בהיותו אזרח צרפתי, ושירת בסוריה עד תחילת 1941. כאשר חזר למצרים הצטרף לכוחות דה-גול, אך לא גויס לשירות פעיל.

בשנת 1952, עם עלייתה של עליזה לארץ, גברה אצלו התחושה שעליהם לעזוב את מצרים בעקבות הבת, למרות שהיה רחוק מאוד מהציונות לפני כן.
ב- 1954 חיסלו את עסקיהם במצרים ועלו ארצה.

השנה הראשונה היתה קשה: לימוד עברית, הסתגלות לאורח חיים חדש וחיפוש עבודה. עם זאת, הם לא ידעו את הבדידות שלא פעם היתה מנת חלקם של העולים; בנוסף לידידים ותיקים שכבר היו בארץ, מהר מאוד הרחיבו את חוג המכרים שלהם.
בתוך שנה הצליח קלמנט להתקבל לעבודה בבנק הפועלים, בה התמיד עד היום בו נפל קרבן למחלתו. גאוותו היתה בכך שלא נזקק לעזרה משום גורם, למרות כל הקשיים בשנים הראשונות בארץ.

הוא עקב מקרוב אחרי כל הנעשה בקיבוץ ולא רק בגלל הקשר המשפחתי, אלא מתוך עניין רב, שנתלווה לפעמים בביקורת על דברים שנראו לו תמוהים ובלתי מובנים. התפתחות הקיבוץ והעלאת רמת החיים שימחו אותו מאוד. תמיד אמר: מגיע לכם!

ב- 1979 הוכה במחלה, בעת שהותו בקיבוץ. במהלך השנים, מאז חלה, לא השלים עם מגבלותיו וניהל מאבק של כל רגע עם הגורל ולעיתים גם עם האנשים שניסו לעזור לו. עם זאת, הוא ידע להעריך את משמעות היותו מוקף על ידי המשפחה והקיבוץ.

קלמנט סיים את חייו בשלושה שלבים: כשחלה לראשונה, כשסוזן נפטרה,  ובסוף – כשאיבד את הכרתו, בשבוע האחרון של חייו.