נולד באודסה, אוקראינה 
עלה ארצה ב 1935
נפטר בקבוץ חצור, ישראל 

בנם של שמריהו ומינה סטרנין
בעלה של רחל ז”ל
אביהם של גבי, יואש ז”ל ואבישי

קורות חיים:

נולד באודסה ב- 21 באוגוסט 1919, גדל בוילנה לשם נדדו הוריו, והתחנך בבתי ספר של “תרבות”, על כן עברית היתה שפתו הטבעית.
הצטרף לשומר הצעיר בגיל צעיר ומדריכיו הכירוהו כנער אינטליגנטי, סוער ומרדן. עלה ארצה בשנת 1935 עם הוריו ובחר ללכת למקוה ישראל כדי להיות חקלאי בקיבוץ ואכן עבד בבננות, בפרדס ובנוי. כמעט עד ליומו האחרון גייס את שארית כוחותיו להמשיך בכך.
עולמו הטבעי היה של הרעיונות, הספרים, התרבות. הוא היה ממיסדי החוגים לספרות ולקולנוע. היה בו מיזוג של סקרנות, עירנות, עדינות ורומנטיקה.
אהב נופים וטיולים. שנים רבות עדיין חלם על היות קיבוצו “שם בגליל”.
שירת בצבא הבריטי והיה גאה כי על הגיוס הוחלט בשיחת הקיבוץ. על אדמת אירופה הדריך קיבות צעיר ובהמשך היה לא פעם מדריך לגרעינים.
לובקה היה אב אוהב לבניו גבי, יואש, אבישי. לעודד ואלונה, ילדיה של רחל, חברתו במשך כמעט 40 שנות חיים, היה ידיד שידע להקשיב, מוכן לקבל ולסלוח.
בשנים האחרונות נחל אכזבה מ”עולם המחר”, מהלוך הרוחות בארץ, ומר מכל ממצב הקיבוץ שבעיניו עלול לאבד את ייחודו וכוח משיכתו.
במלחמת יום כיפור, הוכה אנושות מנפילתו של יואש, אך גם לא פרש מהעבודה ועיסוקו המתמיד בקריאה ושמיעת המוזיקה שאהב.
למרות כרסום מצב בריאותו, הוסיף להלך בחצר ולטייל בערביים עם כלבתו. עד ליומו האחרון ניסה להפנות את כל שהיה בו “לעבד את גינתו” (כהגדרת קנדיד של וולטר).
אבד ה”טרובדור” של הקיבוץ שידע לבטא בכל חג והתכנסות, במילים המיוחדות לו ורק לו, את רחשי הלב.
בביתו – נותר מקומו מיותם.
רחל