יזכור

 

נזכור את אלו

אשר אינם עמנו עוד.

הנה הם מוצבים כולם לפנינו

החלוצים והמגשימים, בוני הארץ והקיבוץ,

לוחמי מלחמות ישראל

והנאבקים בחולי שלא נמצא להם מזור

ואלו שנפרדו מאתנו בשיבה טובה.

נעלה את דמותם ונתייחד עם זכרם.

 
 
דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.
וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ,
וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם.
הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן,
סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ,
וְעַל סְבִיבוֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.
כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא.
אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת.
כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר.
לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.
מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה,
וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה.
וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד.
הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר, וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר.
וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו,
כִּי הוּא חֶלְקוֹ.
כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת
בְּמָה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו.